Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
ארבעה ספרים בשלושה כרכים, שנדפסו בקושטא ובשאלוניק, עם חתימות ורישומי בעלותי:
● ספר פירושים וחידושים על הרמב"ם לרבינו מנוח בן יעקב מנארבונה. קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי], תע"ח 1718. כרוך עם: ספר יאיר נתיב, קונטרס סדר נתינת הגט, מאת רבי אברהם הלוי. קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי], תע"ח [1718]. רישום בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להקטן פייבל ב"ה ליב שליט"א, נתן לי אבי במתנה ביום ב' ך"ו (כ"ו) ניסן תקל"ט לפ"ק".
● ספר שערי צדק, תשובות הגאונים. שאלוניקי, דפוס מרדכי נחמן ודוד ישראליג’ה, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה. חתימה בדף השער: "מרדכי צבי בן אברהם יהודה זצ"ל שריינר".
● ספר חדושי הרב רבינו נסים, על מסכת גיטין. קושטא, דפוס רפאל טריויש, יאשיהו מזרחי ויוסף אלקאלאעי, [תע"א 1711]. דפים כה-כח מופיעים פעמיים. דפים מא-נב חסרים, במקומם נכרכו בשנית דפים נג-סד. רישום בראש דף השער בכתיבה איטלקית: "קניתיו מבנו של כמוהר"ר יצחק ברכיה קנטון זצוק"ל בעד ב' ליט'" [הגאון רבי יצחק ברכיה קנטון (נפטר בשנות התק"כ בקירוב), מגדולי רבני איטליה באמצע המאה ה-17, משנת תצ"ט רב מו"צ ור"מ בעיר טורינו. ידידו הגדול של רבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק". רבי אביעד שר שלום באזילה בספרו "אמונת חכמים" מביא בשמו דברים ששמע מפיו: "...אכתוב כאן מה שלמדתי מפי החכם השלם כמהר"ר יצחק ברכיה קנטון..."].
4 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות, חלקן מקוריות.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
אוסף ספרים מדפוסי ליוורנו בשנות הת"ק והת"ר:
● ספר חמדת ימים, חלק ראשון לשבת קודש, חלק שלישי לג' רגלים, לבין המצרים ולתשעה באב, וחלק רביעי לחודש אלול ולימים נוראים. ליוורנו, דפוס משה עטיאס, [תקכ"ב-תקכ"ד 1762-1764]. שלושה כרכים.
● ספר השומר אמת, כללי ופרטי דיני ספר תורה ואבזרייהו, מאת רבי אברהם חיים אדאדי. ליוורנו, דפוס האחים משה וישראל פאלאג’י ושלמה בילפורטי, [תר"ט 1849]. מהדורה ראשונה. חסרים 8 דפים אחרונים מקונטרס "שמור שארית". הגהות בכתב-יד מחכמי ג'רבה (תוניס). חתימות וחותמות רבי רפאל כצ'יר צבאן.
● ספר הישר, ספורים ומדרשי חז"ל על חמשה חומשי תורה וספר יהושע ושופטים. ליוורנו, דפוס שלמה בילפורטי וחברו, [תרכ"ב 1862].
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות, חלקן מקוריות (עם שילוב קלף).
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
![ספר פרח מטה אהרן, חלק ראשון וחלק שני, שאלות ותשובות, מאת רבי אהרן פרחיה הכהן. אמשטרדם, [תס"ג 1703]. מהדורה ראשונה.בדף הש](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol52/260.jpg "פרח מטה אהרן, חלק ראשון ושני – אמשטרדם, תס\"ג – כריכת עור עתיקה")
![ספר פרח מטה אהרן, חלק ראשון וחלק שני, שאלות ותשובות, מאת רבי אהרן פרחיה הכהן. אמשטרדם, [תס"ג 1703]. מהדורה ראשונה.בדף הש](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol52/260_3.jpg "פרח מטה אהרן, חלק ראשון ושני – אמשטרדם, תס\"ג – כריכת עור עתיקה")
ספר פרח מטה אהרן, חלק ראשון וחלק שני, שאלות ותשובות, מאת רבי אהרן פרחיה הכהן. אמשטרדם, [תס"ג 1703]. מהדורה ראשונה.
בדף השער רישומי בעלות: "...אברהם הלוי המכ[ו]נה בראמבערגער תקצ"ד לפ"ק"; "הק' דוב ארי' בן [א"א זאב נ"י?] ריטטער חופק"ק פרענצלויא יע"א" – הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
רבי דוב אריה כיהן כרב בפרענצלויא, הסמוכה לברלין, בשנים תרל"ט-תרמ"ה. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות רוטרדם, בה כיהן כארבעים שנה.
בדף המגן הקדמי, הקדשה עצמית מעניינת בחתימת "הק' יונה בן כ"ה ליב פאהרזאנגער יצ"ו" מאמשטרדם שנת תר"ב, שקיבל את הספר מידידו הבחור "משה גאלדשמיד".
[3], רמט; [3], קסח דף. 32.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב משתנה, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. שלושת הדפים הראשונים מעט קצרים יותר, וכנראה הושלמו מעותק אחר. בדפים אלו קרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור עתיקה, עם שרידי אבזמים. פגמים בכריכה.
ספר יד אהרן, חידושים על התורה, פיוטים ומליצות, מאת רבי אהרן צבי בן משה יהודה אשכנזי. שאלוניקי, דפוס סעדי הלוי אשכנזי, [תקצ"ט 1839]. מהדורה יחידה.
בדף השער ובמקומות נוספים, תיקונים והגהות בכתב-ידו של המחבר.
בדפים א/2-ג/2 – "זיארה דא"י" ["זיארה" – עליה לרגל, ביקור במקומות הקדושים]. בשני הדפים האחרונים, שיר בשבח העיר שאלוניקי, ולכבודו של רבי שאול מולכו משאלוניקי, שהמחבר כותב כי היה בעל האכסניה שלו.
המחבר, רבי אהרן צבי אשכנזי, דרשן, מחכמי ירושלים. מוצאו ככל הנראה מהונגריה. בשנת תק"פ שימש כשד"ר בשאלוניקי, שם התגורר בבית רבי שאול מולכו וחותנו רבי אברהם שלום.
ס דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. שדרת עור עתיקה, עם כריכה ודפי בטנה חדשים.
עוד על הספר, ראה: א"מ הברמן, זיארה דארץ ישראל לרבי אהרן צבי אשכנזי, ארשת, ירושלים תש"ד, עמ’ רל-רלז.
ששה ספרים מדפוסי ליוורנו בשנות הת"ק והת"ר, בחלקם הקדשות המחברים, חתימות ורישומי בעלות:
● ספר יבין שמועה, ביאור על הלכות שחיטה ובדיקה וטריפות, עם ספר מאמר חמץ על הלכות חמץ ומצה ופירוש על ההגדה, ופירוש על פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, מאת הרשב"ץ; עם מספר חיבורים נוספים. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ד] 1744. רישומים בדף השער, מהעיר אזמיר: "מקנת כסף מאת עט"ר מ"ח [=מורי חמי] כמוה"ר חיים יצחק אלגראנאטי ס"ט... הצעיר יאודה דאנון" [רבי יהודה דאנון, מחכמי ודייני אזמיר, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל ונפטר בטבריה]; "מישי'[בת] בית הלל יב"ץ" [ישיבת בית הלל באזמיר, בה למד בין היתר רבי חיים פאלאג'י]; בראש דף השער רישום בעלות: "מישי'[בת] עט"ר [=עטרת ראשי] מוה"ר החבי"פ [=רבי חיים פאלאג'י] הי"ו"".
● ספר ברית יעקב, דרושים וחידושים שונים, מאת רבי יעקב פינחסי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תק"ס 1800]. רישומים בכתב-יד בדף השער ובדפי המגן, בכתיבה מזרחית ובכתיבה אשכנזית. בדף א רישומי בעלות שונים בכתיבה ספרדית, בהם רישום בחתימת "...אני הצעיר אליהו לביא י"ץ" [מחכמי לוב, תק"פ-תרמ"א; בעל "גאולת ה'"].
בעמוד מול השער רישומים בכתב-יד וחתימת רבי משה יהודה עהרנרייך, הכותב שהספר שייך לאביו הגאון אב"ד שאמלויא – הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן ארנרייך הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט, ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלוי. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהנהיג אלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה, וה"דרכי תשובה" הגדירו כ"שאגת אריה השני". מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
● ספר סם חיים, קובץ חיבורים, בעריכת רבי אברהם הלוי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"א 1801]. רישום בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להרב החריף הגביר... מו"ה נפתלי הירץ בארינשטיין" [מהעיר לבוב?]; וחתימה מאוחרת (בעיפרון): "משה בערנשטיין".
● ספר מרא"ה האופנים, חידושים על הש"ס, מאת רבי יעקב פייתוסי. ליוורנו, דפוס יעקב ארובאס וחביריו, [תק"ע 1810]. חתימה בדף השער: "יחיאל מיכל זק"ש, Dr. Michael Sachs" (הרב החוקר ד"ר יחיאל מיכאל זקש, רב בפראג וברלין, נפטר תרכ"ד).
● ספר ויקרא אברהם, חידושים על סדר השו"ע, מאת רבי אברהם חיים אדאדי. ליוורנו, [תרכ"ה 1865]. חתימת "ע"ה שלום בר חיים נחום יצ"ו". בדף המגן, הקדשה מהמחבר אל רבי חיים נחום בכתב-יד וחתימת המחבר: "...מאתי המחבר הצעיר אחא"י" – הגאון רבי אברהם חיים ב"ר מסעוד חי אדאדי – רב אחא"י (תק"ס-תרל"ד), מגדולי חכמי יהדות לוב. נכדו של רבי נתן אדאדי ושל רבי מסעוד חי רקח בעל "מעשה רקח". הוריו נפטרו בצעירותו והוא גדל בבית סבו רבי נתן אדאדי. בהיותו בן י"ח עלה עם סבו לצפת. למד אצל חכמי צפת ואף יצא כשד"ר לחוץ לארץ מטעם עדת הספרדים בצפת. בשנת תקצ"ז, בעת שהותו בשליחות בליוורנו, שמע על חורבן העיר צפת ברעש האדמה שפקד אותה, החליט שלא לשוב אליה וחזר לעיר הולדתו טריפולי. בטריפולי שימש כרב ודיין למעלה מל"ב שנים, והיה מגדולי חכמיה. בשנת תר"ט נדפס בליוורנו ספרו 'השומר אמת' ובשנת תרכ"ה נדפס הספר 'ויקרא אברהם' שלפנינו. מלבד ספרים אלה הותיר אחריו חיבורים נוספים בכתב-יד.
● ספר לב שומע, כללי התלמוד ועניינים שונים על פי סדר האלף-בית, מאת רבי חיים הכהן אב"ד טריפולי. ליוורנו, דפוס ישראל קושטא וחברו, [תרמ"ה 1885]. בדף המגן, הקדשה בכתב-ידו של המחבר, לרבי נפתלי הכהן אדלר, רבה של בריטניה.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות ישנות (חלקן מקוריות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר חיים שאל, שאלות ותשובות, חלק ראשון וחלק שני, מאת הגאון חיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקנ"ב-תקנ"ה 1792-1795]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
בדף השער רישומים רבים ושתי חתימות: "ע"ה יעקב רקח ס"ט"; "הגואל האחרון חביב, והוא רחמים עגיב ס"ט". חותמות במספר מקומות של: "ע"ה שלם בן אליהו עגיב ס"ט". בגליונות הספר: הגהות רבות בכתב-יד מערבי מכמה כותבים מחכמי לוב (מעט קצוצות).
רבי יעקב רקח (תק"ס-תרנ"א), מחכמי טריפולי-לוב. גאון נודע ומחבר ספרים רבים: "קולו של יעקב", "קול יעקב", "קשורים ליעקב", "מעטה תהלה", "הלולא רבא", "שערי תפילה", "ויגד יעקב" "אורח מישור", ועוד.
רבי שלום עגיב (תקנ"ט-תרכ"א), ראב"ד טריפולי-לוב, גאון ומקובל. העמיד תלמידים רבים ועסק בתורה על אף שהיה סגי-נהור. נודע כמלומד בניסים ופועל ישועות. בנו הגאון רבי רחמים עגיב (נפטר תרצ"ה), דיין במשך שנים רבות בבית הדין בטריפולי-לוב. מחבר הספר "אלון בכות חדש" (ליוורנו, תרע"ט).
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: קכ; סד דף. חלק שני: עו; לו דף. חסר דף השער של החלק השני. 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמים קשים וכהים במיוחד במספר דפים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. תו-ספר. כריכת קרטון ישנה ופגומה, מנותקת.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.