Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove חכמי filter חכמי
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (7) Apply יד filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (7) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (7) Apply כתבייד filter
- scholar (7) Apply scholar filter
- והמזרח (4) Apply והמזרח filter
- ספרד (4) Apply ספרד filter
- eastern (4) Apply eastern filter
- sephard (4) Apply sephard filter
- אשכנז (3) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (3) Apply ashkenazi filter
דף קלף, שריד מכתב-יד משניות, מסכת תענית (פרק א, מאמצע משנה ג עד אמצע משנה ו). [ספרד, המאה ה-13/14?].
דף קלף חצוי, ששימש כגניזה. כתוב מצדו האחד בלבד (צדו השני כנראה נמחק). כתיבה ספרדית מרובעת, אופיינית למחצית השניה של המאה ה-13 והמחצית ראשונה של המאה ה-14.
[1] דף קלף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. דהייה וקילוף דיו בטקסט.
כתב-יד, מזלות, גורלות, סגולות, רפואות וקמיעות. [חלבּ (ארם צובא), המאה ה-19 והמאה ה-20].
כתיבה מזרחית, ממספר כותבים. עברית, ערבית-יהודית ומעט לאדינו.
בראש העמוד הראשון: "ספר סג[ו]לות". כולל סגולות, רפואות וקמיעות לעניינים שונים (עם "כתב מלאכים" ותרשימים קבליים; באחד הדפים סגולה "להרקיד החתולים..."), מזלות, "גורל החול" לרבי אברהם אבן עזרא, סדרי השבעות שדים ("סדר עשיית המנדאל הראשון הנקרא הורדת הרוחניות במים", "סדר המנדאל השני הנקרא סדר הורדת הרוחניות בכף היד", "סדר המנדאל הג'").
לאחר חלק זה (הכתוב בכתיבה מזרחית האופיינית למאה ה-19), מופיעים רישומים בכתיבה מאוחרת יותר, חתומים על ידי הבעלים "הצעיר אברהם ששון עג'מי", החותם בדפים נוספים: "הצעיר אברהם משה ששון עג'מי". ברישום הראשון כותב הבעלים (בערבית-יהודית) כי קנה את כתב-היד מאיש "אספאניולי" ששמו משה סונסינו על ידי "ח"ר אברהם דין נ"ע", והוא משביע את הקורא שלא ישתמש בסגולות למטרות לא טובות. לאחר מכן מופיעים רישומים משפחתיים שלו על לידתו, נישואיו והולדת ילדיו (בין היתר: "אני הצעיר אברהם משה ששון הי"ו נולדתי בחודש כסלו תר"ל". הרישום על לידת אחרון ילדיו הוא משנת תרפ"א, ורישום משפחתי אחרון הוא משנת תרצ"א). לאחר מכן מופיע שיר שכותרתו "שיר האמונה", המסתיים במילים "זה שיר ששון לאברהם". לאחר מכן מופיעים מספר עמודים בערבית, באותיות ערביות, ובהם פירוט תבלינים וצמחים ואופן השפעתם על הגוף. בסוף הרשימה נכתב כי יוסף ענתבי קיבל את הדברים מד"ר אדוורד אלתונבא(?) וכתב אותם בחלב, בשנת 1940. לאחר מכן מופיעים קטעים נוספים, בכתיבה אחרת, בענייני אסטרולוגיה (בערבית-יהודית).
[90] דף (ועוד דפים רבים ריקים). 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי הדפים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה מקורית, עם בלאי וסימני עש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.020.
כתב-יד, מזלות, גורלות, סגולות וקמיעות. [חלבּ (ארם צובא), סוריה, המאה ה-20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית. עברית וערבית-יהודית.
כולל: "ספר הסגולות" – סגולות, השבעות וקמיעות (עם תרשימים קבליים ו"כתב מלאכים"), חיבורי גורלות ואסטרולוגיה, בהם "ספר הבלעי" ("בערבי, כדי שלא ייגע אחריו הרבה ויבין מה שיראה"), ולוח לקביעת חדשים ושנים.
נכתב על "ספר קופה" (עם שורות מודפסות). בבטנת הכריכה מודבקת תווית נייר של חנות למכשירי כתיבה בעיר חלב. ניתן לשער כי כתב-היד נכתב אף הוא בחלב.
הלוח לקביעות השנים מתחיל בשנת תרצ"ד, ומכאן שלפחות מרבית כתב-היד נכתב בשנה זו או בסמוך לה.
[58] דף כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. כריכה ישנה, קרועה במקצתה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, SY.011.003.
כתב-יד מעוטר, גורלות, מזלות, סגולות וקמיעות. [ארצות המזרח, המאה ה-19].
כולל: "לוח התשועות להרב ר' אברהם ן' עזרא"; "ספר המזלות"; "חותם של שלמה המלך", ועוד. כולל תרשימים קבליים, "כתב מלאכים", ואיורי מגן דוד.
[10] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, עם מספר פגיעות בטקסט. מעטפת קרטון חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.007.
אוסף גדול של מכתבים וכתבי-יד מארכיון רבי יצחק מייזל (חתן בעל ה"יפה עינים" רבי אריה ליב יעלין) ובנו רבי שלום שכנא מייזל, הכולל מכתבי רבנים ומכתבים משפחתיים. כתבי-יד של חידושי תורה. רשימות שונות ועוד. [בלרוס, ליטא ופולין, וארץ ישראל. שנות התר"מ עד שנות הת"ש בקירוב].
האוסף כולל:
● מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי ברוך עין, שנשלח אל בן דודו רבי יצחק מייזל. על-גבי המכתב רישומים בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק מייזל. [הגאון רבי ברוך עין מאמדור, נולד בשנת ת"ר, התייתם בנעוריו והתחנך בבית דודו רבי דוד מייזל, שהיה למורו ורבו המובהק].
● רשימות חידושי תורה בכתב ידו של רבי יצחק מייזל.
● דף שני עמודים בכתיבה צפופה – מכותב לא-מזוהה, עם חידושים על שולחן ערוך חושן משפט, מסימן רס"ד עד סימן שי"ז.
● מכתבים אל רבי יצחק מייזל מאת רבנים וקרובי משפחה, בהם מכתב רבי ישראל טראפ. סוויסלאץ, תרמ"ג [1883]; מכתב אל רבי יצחק מייזל מאת גיסו רבי אברהם אהרן היילפרין, שערשוב; מכתב מאת רבי משה ראבינאוויץ; קטע ממכתב בדברי תורה, חתום "מיכל דוד מייזל" [כנראה בנו הגדול של רבי יצחק מייזל, שנפטר בקיצור ימים. ראה: רבי אריה ליב יעלין וחיבורו יפה עינים, עמ' 20]; גיסו רבי יעקב יעלין, מסטיסלאוו, תרע"ג [1913]; ומכתבים נוספים אל רבי יצחק מייזל ובני משפחתו.
● מכתבים רבים בכתב ידם וחתימתם של חמיו [של רבי יצחק מייזל בזיווגו השני] רבי צבי הירש יפה מבריסק, חמותו מרת חוה יפה, בנם רבי ישראל יפה וקרובי משפחה אחרים.
● מכתבים רבים אל רבי שלום שכנא מייזיל, בהם מכתבים מחתנו רבי חיים ברנשטיין ובתו מרת מלכה, ומכתב מרבי שלום שכנא מייזל, ועוד ניירת שונה.
הגאון רבי יצחק מייזל (נפטר תר"פ), תלמיד חכם מופלג, מורההוראה ודיין בעיר ביאליסטוק. בן רבי דוד מייזל (קרוב-משפחה של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'). בזיווגו הראשון היה חתן הגאון הנודע רבי אריה ליב יעלין בעל "יפה עינים", ולאחר פטירת אשתו חיה שרה מלכה בשנת תרמ"ד בקירוב, נשא את הרבנית פריידל – בתו של רבי צבי הירש יפה מבריסק (תרי"ג-תרפ"ז; תלמיד-חכם ידוע מנכבדי קהילת בריסק, בנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי. מקורב לרבני העיר בעל "בית הלוי" ובנו הגר"ח).
בנו רבי שלום שכנא מייזל (תר"מ בערך-תשכ"ז), מראשי המורים בתלמוד תורה "תחכמוני" בביאליסטוק, עלה לירושלים בשנות התר"צ, ואף בה עסק בחינוך והוראה. רבי חיים ברנשטיין (תרס"ה-תשל"ב), חתנו של רבי שלום שכנא, היה ראש ישיבת "תורת ירושלים" לצעירים (אחיו של רבי משה ברנשטיין ראש ישיבת קמניץ).
למעלה מ-40 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. חלקם מעט פגומים.
כתב-יד, מחברת משיעורי רבי שמואל רוזובסקי, על מסכת נדרים. [בני ברק, י"א-כ"ב תמוז תשי"א 1951].
מחברת קטנה עם סיכומים של כשמונה שיעורים מפי רבי שמואל רוזובסקי, שנכתבו ע"י אחד מתלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), תלמיד הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו), ולאחר מכן למד בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943). רבי שמואל היה הר"מ הראשון בישיבה, ושיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא. עוד בחייו התפרסמו רשימות השיעורים של ר' שמואל על פי כתבי התלמידים, שצולמו והודפסו במהדורות סטנסיל שונות. אחרי פטירתו נערכו מחדש חידושיו ושיעוריו על ידי צאצאיו וגדולי תלמידיו, ויצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל". בעריכת הספרים הללו השתמשו בעיקר ברשימות התלמידים ששמעו את השיעורים, ורק מעט בכתבי-ידו של ר' שמואל עצמו. ר' שמואל לא הירבה בכתיבת שיעוריו, עקב הזמן הרב שהיה משקיע בהכנת הדברים (לאמירתם כראוי בצורה ערוכה וברורה), ועל כן רוב תורתו נמסרה לדורות ע"י תלמידיו, מפיהם ומפי-כתבם.
השיעורים שלפנינו ככל הנראה נדפסו בניסוחים שונים בספרי שיעוריו וחידושיו.
[24] דף. 11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון, קרועה בשדרתה.
מחברת חידושי תורה בכתב-ידו של רבי מנחם דונט. [ירושלים, תשל"ב 1972].
חידושים על כמה פרשיות ועניינים שונים. החידושים והמבוא שבמחברת נערכו ונדפסו בספר "שארית מנחם" (שנדפס בירושלים, תשל"ט – לאחר פטירת המחבר). מצורפות שתי פתקיות עם שני חידושים קצרים [שלכאורה לא נדפסו].
רבי מנחם דונט (תרמ"ח-תשל"ז), נולד בפרשבורג לאביו רבי שמואל דונט (תרכ"א-תרצ"א; רב ומגיד בחברת "אהבת תורה" בפרשבורג; בעל מחבר "חידושי שמואל הרמש"י"). למד בישיבת פרשבורג ובבית המדרש לרבנים בברלין. חתן רבי יוסף נובל (תקצ"ח-תרע"ז; אב"ד טאטוס וטשאנגראד, ומרבני הלברשטט). כיהן כדיין בפולדא משנת תרע"ד, ולאחר מכן כיהן ברבנות ובדיינות בערים שונות בגרמניה (ליבעק, פינא, ראנדג ומשנת תרצ"א כרב בפפד"מ). בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. מחבר הספר "שארית מנחם" (ירושלים, תשל"ט).
כ-[24] דף כתובים (ביניהם ועוד דפים ריקים רבים). 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בחלק מהדפים סימני קיפול וקרעים בשוליים. חלק מהדפים חתוכים במחציתם. מעטפת קרטון.