מכתב מאת מנהל ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא, הרב יחזקאל (חאטשע) פייגין. ווארשא, [כ"ח ניסן] תרצ"ד [1934].
מודפס במכונת כתיבה על גבי גלויה. בחזיתה חותמת-דיו רשמית של הישיבה ברחוב נאלעווסקי 7 בווארשא (באותיות לועזיות).
תיעוד היסטורי על פעילות אדמו"ר הריי"ץ לחיזוק לימוד תורת החסידות בארה"ב (עוד בתקופה בה התגורר האדמו"ר בפולין), ועל עניני ישיבת "תומכי תמימים" בפולין. נשלח אל הגה"ח רבי דובער טקץ' בעיר לודמיר, שעסק בימים אלו בעניני ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. הרב פייגין מתאר את ההשתדלויות להשגת ויזה עבור שליח אדמו"ר הריי"ץ אל אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ב: "...כל הזמן הננו משתדלים בזה, אך בהיאס [HIAS – "החברה לסיוע למהגרים עבריים"] אמרו לנו שיותר טוב שמתחלה יפנו האגודת חב"ד להקאנסול דאמריקה בפולין, אשר מבקשים מאתו שיתן ויזי' למי שיורה כ"ק אד"ש [הריי"ץ] לברר להם ספיקות בדא"ח [חסידות] וכו'... וכבר שלחנו להם הרבה מכתבים עד"ז [על דבר זה] וגם פעלנו אשר כ"ק אד"ש בעצמו יכתוב להם..."; בסוף המכתב מספר ר' חאטשע פייגין על מצבה הקשה של הישיבה: "...מצב הישיבה איום ביותר ה' ירחם על כולנו בקרוב".
הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.
גלויה: 10.5X5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.

אוסף מגוון של מכתבים, צילומים, קבלות, מסמכים ופריטי נייר שונים מארכיון הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (מרבני ומנהלי מוסדות חב"ד בתל-אביב). ישראל, שנות הת"ש-תש"ל [שנות ה40-70]. עברית, יידיש ואנגלית.
האוסף כולל בין היתר: ● Certificate of incorporation – תעודת-רישום של מוסדות חב"ד בתל-אביב (תומכי-תמימים, אחי-תמימים ובני-תמימים) כתאגיד רשמי בניו-יורק; חתומה (בדפוס) ע"י הגה"ח רבי ניסן טלושקין, הגה"ח רבי משה דובער ריבקין, הרה"ח ר' שניאור זלמן גורארי', הרה"ח ר' אליהו יאכיל סימפסון והרה"ח ר' מענדל קונין ● מכתב-המלצה מטעם "ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש (וחדר בני-תמימים)" בתל אביב, שניתן לרב טקץ' לקראת נסיעתו לארה"ב לצורך גיוס כספים עבור המוסד. שני העתקים חתומים בחתימת ידם של מנהלי הישיבה רבי משה אקסלרוד ורבי ישראל טייטלבוים, ובחותמת-דיו רשמית של הישיבה. ● העתק בכתב-יד של מכתב מנהלי "ישיבת תומכי תמימים" בתל אביב אל הקונסול האמריקאי בארץ ישראל – בקשת ויזה עבור הרב טקץ' הנוסע בשליחות המוסד לארה"ב. ● מכתבים וקבלות מודפסים על ניירות מכתבים רשמיים של ישיבות חב"ד בתל-אביב, כפר חב"ד וראשון לציון. ● מעטפת-מכתב רשמית של הרבי מליובאוויטש. ● תמונה משנת תשכ"ב בה נראה הרב טקץ' עומד לצד כמה מרבני ועסקני חסידות חב"ד בארץ ישראל, בהם המשפיע ר' שאול דובער זיסלין, ר' פיניע אלטהויז, ר' גרשון חן, ר' דוד חן, ואחרים. ● כרטיס נייר – "תמונת תואר פני הוד כ"ק האדמו"ר שלום דובער מליובאוויטש זצ"ל". ● כ-15 עיתונים וגזרי עיתונים. ● פריטי נייר נוספים.

הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

כ-35 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.

אוסף גדול של מסמכים, תצלומים, רשימות ופריטי נייר מארכיון רבי דובער טקץ', משפיע ורב לעדת חסידי חב"ד בעיר לודמיר, ובהמשך מרבני תל-אביב. לודמיר (ווהלין אוקראינה) וארץ ישראל, המאה העשרים. עברית, פולנית ורוסית.
האוסף כולל בין היתר: ● כעשרים תצלומים של הרב טקץ' לצד בני משפחתו וקהילתו; ● עשרות רבות של דפים בכתב-ידו של הרב טקץ', ובהם פרקי זכרונות אישיים מתקופת מגוריו בלודמיר וכהונתו כמשפיע של חסידי חב"ד בעיירה, תיאור בתי הכנסת ובתי המדרש, אגודות ומוסדות חסד, דמויות ואנשים שונים, אירועים חשובים (בהם ביקור אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בעיר בשנת תרצ"ב), סיפורים ופרקי היסטוריה שונים הקשורים בלודמיר וסביבותיה, ועוד; ● שטר כתובה ושני שטרות "תנאים" של רבי דובער טקץ' וזוגתו מרת וויטיא בת ר' אברהם אליהו ב"ר קלונימוס סלץ (לודמיר ולוקטש, תר"ע 1909-1910); ● תעודת חברות בכת"י של הרב טקץ' בחברת "גמילות חסדים קאסע אין לודמיר" (1922); ● הסכמים, חוזים, תעודות ומסמכים משפטיים, מרביתם מתקופת מגוריו של הרב טקץ בלודמיר; ● תעודת התאזרחות של הרב טקץ' מטעם הנציב העליון של "ממשלת פלשתינה", תרצ"ח (1937); ● חוזר מס' א' של "קרן אלכסנדריה (וולין) – עזרה לניצולי ופליטי העירה"; ● מכתבים והעתקי מכתבים העוסקים בפעילותו הציבורית של הרב טקץ' במועצה הדתית של תל-אביב ובעסקנות הכלל; ● מכתבים והעתקי מכתבים של מוסדות, ספריות וארגונים, רבנים ואישים שונים בענין הדפסת ספריו והפצתם; ● פריטי נייר נוספים.

הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

כ-200 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד) ושטר דולר לצדקה שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, במהלך התוועדות שנערכה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונרשם על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאוריו. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך גוף כתב יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט – יום הסתלקות-הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש. המאמר חולק על ידי הרבי בצירוף דולר לצדקה.
רישום בדף השער ובשולי השטר: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש, והצפיפות הורגשה במיוחד סמוך ל'עמוד' של הש"ץ, שהרי כ"ק אדמו"ר עתיד לעבור לפני התיבה בתפילת ערבית. גם החלקים האחרים של ביהכנ"ס, ובכלל זה המבואות והמעברים היו מלאים בהמוני חסידים. זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר.
תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הקהל העצום השתתק והכל השתדלו להטות אוזן לתפילה בנעימה הקדושה המיוחדת במינה. אחרי התפילה, אמר כ"ק אדמו"ר את המשניות והקדישים כנהוג, ואחר כל היתה הכרזה 'רשמית' על חלוקת המאמר. הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.
תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים במלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...
שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.
החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים...
החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות ובסיומה לקח הרבי ארבעה מאמרים ופנה לחזור לחדרו". לפני כניסתו לגעה"ת [גן עדן התחתון – מסדרון המוביל לחדרו של הרבי ב-770, המכונה בפי החסידים "גן עדן התחתון"], הבחין כ"ק אדמו"ר בדף נייר המונח על הרצפה, א' הרים את הדף והרבי שאלו אם לא כתוב עליו כלום, וכשנענה בשלילה, נכנס לחדרו הק'".

קונטרס: 20 עמ'. מעטפת ירקרקה. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והדולר במצב טוב.