Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove וארץ filter וארץ
- (-) Remove jerusalem filter jerusalem
- ירושלים (37) Apply ירושלים filter
- ישראל (37) Apply ישראל filter
- eretz (37) Apply eretz filter
- israel (37) Apply israel filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- ספרים, (21) Apply ספרים, filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- חוברות (21) Apply חוברות filter
- וכרזות (21) Apply וכרזות filter
- book (21) Apply book filter
- booklet (21) Apply booklet filter
- books, (21) Apply books, filter
- poster (21) Apply poster filter
- print (21) Apply print filter
- ותעודות (16) Apply ותעודות filter
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- מכתבים, (16) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (16) Apply מסמכים filter
- certif (16) Apply certif filter
- document (16) Apply document filter
- letter (16) Apply letter filter
- letters, (16) Apply letters, filter
מכתב בחתימתו וחותמתו של הראשון לציון רבי אליהו משה פאניז'ל. ירושלים, כ"ט תשרי תרס"ח [1907].
המכתב נשלח ל"מעלת האדון היקר והנכבד מר שמואל לופו הי"ו, מנהל ביה"ס הזריעה [=החקלאי] לחברת כי"ח הנקרא בשם מקוה ישראל". המכתב פותח בעניין פורמלי של סידור איזו תעודה, והוא כותב בשם רבי שמואל סלאנט כי אין צריכים את אישורו על חתימת הראי"ה קוק [רבה של יפו באותם ימים]. בהמשך המכתב כותב הרב פאניז'ל דברי-ביקורת על הנהגת התלמידים ב"מקוה ישראל" בעניני שמירת הדת: "אמנם לא אחדל מלהודיע יען המקום הכללי הזה 'מקוה ישראל' נוסד מתחילה על עמודי התורה ויראת ה', כי שמעתי אומרים כי איזה בחורים אינם נזהרים ביום שבת קודש לצאת חוץ לתחום ויתר דיני שבת, באתי כמזכיר לנזהר לצוות עליהם בפקודה חזקה על הדבר הזה...".
רבי אליהו משה פאניז'ל (תר"י-תרע"ט), ראשון לציון ורב ראשי בירושלים בשנים תרס"ז-תרס"ט, על מקומו של הרב אלישר – היש"א ברכה. כיהן שנים רבות כשד"ר בארצות שונות, ובשנותיו האחרונות עמד בראש מוסדות התורה והחסד של העדה הספרדית בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. רישומים.
ארבעה מכתבים שנשלחו מחכמי טבריה וצפת אל הרב הרחמ"ן – רבי רפאל חיים משה בן נאים בגיברלטר:
● מכתב בענייני צדקה, מאת רבני טבריה, בחתימות וחותמות של רבי אהרן אלחדיף חכם-באשי, רבי דוד ריינה, רבי שמואל בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי מכלוף הכהן. טבריה, אייר תרס"ח [1908].
● מכתב בענייני צדקה, מאת "בית הועד הכללי לעדת ק"ק הספרדים בעיה"ק צפת ת"ו", בחתימות וחותמות רבי אברהם חי מזרחי, רבי חיים אדרעי, רבי חיים מנשה סתהון, רבי אליהו רחמים ענתבי ורבי ישועה ואעיש. צפת, [ניסן תר"ע 1910].
● מכתב בענייני צדקה, מטעם "בית תלמוד תורה הכללי לעדת הספרדים בעה"ק טבריה ת"ו", בכתב-ידו וחתימתו של רבי רפאל ביבאס. טבריה, [תרע"ב 1912].
● מכתב בענייני צדקה, מטעם "בית תלמוד תורה הכללי לעדת הספרדים בעיה"ק טבריה ת"ו", ללא חתימה (ייתכן שהיה במקור דף נוסף). טבריה, י"ח אדר תרע"ח [1918].
הרב הרחמ"ן – רבי רפאל חיים משה בן נאים (תר"ה-תר"פ), גאון ופוסק הלכה, מגדולי הרבנים בדורו. נולד במרוקו ועלה בילדותו עם הוריו לארץ-ישראל. נתגדל בתורה בין חכמי טבריה וירושלים. בשנת תרמ"א עבר לגיברלטר שם כיהן כארבעים שנה ברבנות, והיה ממונה על ענייני שדרו"ת ארץ ישראל בכל ארצות המגרב, פורטוגל ודרום אמריקה.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף מגוון של עשרות מכתבים ומסמכים שונים, רשימות חידושי תורה ועוד, מאת רבנים ואישים שונים, בירושלים, יפו, צפת וטבריה. שנות התר"נ-התש"כ בקירוב:
● מכתב על גבי גלויה בכתב-יד (סופר) ובחותמתו של רבי שמואל סלאנט, נשלח אל פ' שטרויס במרגנטהיים. ירושלים, חשוון תרנ"ז [1896].
● אוסף של כ-75 המחאות כספיות, עם הוראות תשלום ל"בית הועד הכללי דכוללות האשכנזים" בירושלים ול"קופת הועד האפריקני", בחתימות של רבנים ואישים רבים. ירושלים, תרס"א-תש"ח [1901-1948]. בין החותמים: רבי אריה ליב הכהן; רבי מאיר אדלער [חתן האדמו"ר מלעלוב, ומראשי ישיבת "חיי עולם"]; רבי נחמן גדליה בראדער; רבי שלמה בלאזער; רבי זיסקינד שחור; רבי אשר דוב דיליאן; רבי זלמן זלזניק [מראשי ישיבת "עץ חיים"]; ועוד.
● מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אביעזר ציצוביץ (תרנ"ב-תשל"ו), רב בברלין ומשנת תרצ"ט בתל אביב. קטע ממכתב (2 עמ' כתובים), ללא ציון מקום וללא תאריך.
● רשימה בדברי תורה, בכתב-ידו של רבי אשר זאב ורנר, אב"ד טבריה. [טבריה, שנות הת"ש-התש"י בקירוב].
● מכתב מחאה כלפי משרד הרבנות בצפת על השתלחותם בגסות נגד "הוועד הלאומי", מאת "וועד אגודת ישראל". צפת, כ"ו טבת תרפ"א [1921].
● מכתב "משרד הרבנות המאחדת ליפו ואגפיה", אל האחים ליטוונסקי. תל אביב, כסליו תרפ"ד [1923].
● מכתב "הרבנות הראשית למחוז יפו ותל-אביב", אל מר ז. הופיין. תל אביב, תמוז ת"ש [1940]. על גבי המכתב, בול "לזכר רשי" שיצא ל"חדש רשי בשנת הת"ש", לרגל 900 שנה ללידתו.
● שטר מכירה בחתימת רבי שלום יוסף אלשיך (תר"ט-תש"כ), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים. יפו תל-אביב, טבת תרפ"ה [1925]. כולל מעטפה מבוילת.
● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישעיהו הלוי הורוויץ, אל ד"ר יצחק מרקין, בעניין הבחירות. צפת, אייר תר"ץ [1930].
● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף הלוי, תנחומים למשפחת קום על פטירת אביהם [רבי חיים שלמה קום]. ראשון לציון, אדר ב' תרצ"ב [1932].
● אישור על עבודתו של רבי ישראל איסר שפירא, כמנהל מוסד תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, עבור "מחלקת העליה שליד הסוכנות היהודית". יפו, אדר תרצ"ד [1934].
● שלושה מכתבים (נייר מכתבים רשמי ושתי גלויות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה חסקין, אב"ד פרילוק ולימים בירושלים, אל הנגיד רבי מיכל הערעס, בעניין ספרו "כלכלת שביעית". ירושלים, תרצ"ט [1939].
● המחאה של "ועד חברת מאה שערים". ירושלים, אדר תרצ"ט [1939].
● אישור עדכון לידת ילדים למשפחת הארניק, בחותמות "משרד הרבנות בתי דין הצדק הכלליים בעה"ק צפת והמושבות ת"ו", ו"הסתדרות מדיצינית הדסה, סניף צפת". [צפת, תרצ"ב 1931].
● קבלה על תרומה של רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, בחותמת "ועד חכמי ורבני עדת ק"ק ספרדים בעיה"ק צפת"ו", ובחתימות רבי שלמה אדרעי ורבי שמעון הרוש. צפת, כ"ו תמוז תש"א [1941].
● תעודת חבר ב"חברה קדישא הראשית והכללית דכוללות אשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו", בחותמת המוסד וחתימות הגבאים. ירושלים, סיון תש"ז [1947].
● מכתב ביידיש על גבי נייר מכתבים רשמי של ישיבת חברון בירושלים, מאת הרבנית "צביה" [חדש], אל אמה ואחיותיה. [תשט"ו בקירוב].
● מעטפה ריקה, עם כיתוב רשמי של רבי איסר זלמן מלצר, אל רבי שלמה יוסף זוין. [ירושלים, שנות הת"ש-תש"י?].
למעלה מ-90 פריטים. גודל ומצב משתנים.
שני ספרים. ספר החיים והשלום, דרושים בעניינים שונים, ליקוטים וחידושים, והספדים, מאת המקובל רבי שלום הדאיה. שני חלקים בשני כרכים:
● ספר החיים והשלום, חלק ראשון: ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקרמן, תרפ"ו [1926].
● ספר החיים והשלום, חלק שני: ירושלים, דפוס יהודה עמרם איתאח, תרצ"ז [1937].
בשני הכרכים הקדשות בכתב-ידו של המחבר, רבי שלום הדאיה. בכרך הראשון הודבקה פיסת נייר מודפסת על דף המעטפת המקורי, ועליה הקדשה מודפסת, ממולאת בכתב-ידו של המחבר ובחתימתו, אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד.
בכרך השני, מעבר לדף השער, הקדשה מודפסת, אל ראב"ד העדה הספרדית, רבי אברהם עזריאל, ממולאת בכתב-ידו של המחבר.
הגאון המקובל רבי שלום הדאיה (תרכ"ב-תש"ה), מחכמי ארם-צובא וירושלים. "זקן המקובלים" בירושלים, משנת תרפ"ז כיהן כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ומשנת תר"ץ מונה לראב"ד ירושלים.
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קכ, [2] דף. חלק שני: [3], ק דף. 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. רישומים בכתב-יד. כריכות ישנות, עם שדרות ופינות חדשות מעור, ודפי בטנה חדשים (כריכות אחידות).
אוסף מגוון של מכתבי רבנים, מכתבים, קבלות ומסמכים שונים, בהם מכתבים עם עיטורים קליגרפיים (בכתב-יד; או איורי המקומות הקדושים בדפוס). צפת, [שנות התר"ס-התר"צ, בקירוב].
בין המכתבים והמסמכים:
● "תעודת רבנות", מטעם משרד הרבנות לעדת ישראל בצפת, ניתנה לרב דוד ורנר. צפת, חשון תרפ"ב [1922]. עם עיטור נאה צבוע ביד.
● מכתב מבית הדין הספרדי – אישור רווקות של הבחור משה פינטו מצפת. בחתימות (קליגרפיות) של רבני העיר: רבי חיים מנשה סתהון, רבי ישועה ואעיש ורבי אברהם חיים שבאבו. צפת, [תשרי תרע"ד 1913].
● קבלה מודפסת, מאת "ועד רבני עדת הספרדים בעיה"ק צפת", עם מילוי בכתב-יד וחתימות (קליגרפיות) של רבני העיר: רבי ישועה פלאג'י, רבי רפאל מנשה ענתבי, רבי יוסף הכהן ורבי שמעון שבתי. צפת, אלול תרצ"ג [1933].
● מכתב השד"ר רבי יוסף חי הלוי, על גבי נייר מכתבים רשמי, עם הכותרת "יוסף חי הלוי ס"ט – שליח כולל נהוג – מעיה"ק צפת"ו". תשרי תפרי"ח [1937].
● מכתב בחתימת רבי עזרא חיים הכהן, על גבי נייר מכתבים רשמי של "ועד רבני עדת הספרדים בעיה"ק צפת". תמוז תפרי"ח [1938].
● כתב שד"רות מטעם בית מושב זקנים וזקנות הכללי בצפת, כתוב בכתיבת סופר נאה, וחתום בחתימת המנהלים: ר' שמחה שולמאן, ר' זידא מרגלית, ר' שמואל גאלקר ור' צבי פלפל. עם אישור בחתימת רבני העיר: רבי אברהם ליב זילברמן ורבי אפרים שרגא וויינגאט. צפת, שבט תרצ"ד [1934].
● שני מכתבים מטעם בית ועד הכללי מכולל רומניה, חתומים בחתימות רבנים ועסקנים, בהם חתימות: רבי נחום אתרוג, רבי יעקב גוטליב, רבי אפרים ברזל, ועוד. צפת, שנות התר"פ.
● מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי יעקב גוטליב, אל רבי מאיר טובנהויז. צפת, מרחשוון [תרפ"ד 1924?].
● מכתב מאת רבי חיים גולדמן, אל האברך רבי ישעיהו באקמן, בכתיבה קליגרפית. צפת, תרצ"ב [1932].
● שני מכתבים בכתב-ידו ובחתימתו של רבי יוסף צבי גייגר. צפת, תרצ"ג-תרצ"ד [1933-1934].
● דפים מודפסים בדיו כחולה, עם ברכות שנה טובה, וכתיבה וחתימה טובה.
● ומסמכים נוספים.
20 מכתבים ומסמכים שונים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי זרח ראובן ברוורמן. ירושלים, כ"ו טבת תרפ"ו [1926].
נשלח אל העסקן הנודע רבי דוד פוטאש מתל אביב, והוא עוסק בפרשיית עלייתו של ה"חפץ חיים" לארץ ישראל.
במכתב שלפנינו כותב רבי זרח שתקפה עליו מחלתו עקב השמועה בדבר העיכוב לעלייתו של ה"חפץ חיים" לארץ ישראל, והוא מציע להתיישב במתינות ויישוב הדעת כיצד לגלות את הדבר לציבור, וכיצד לדאוג שלא יארע חילול השם עקב הבית שנבנה עבור ה"חפץ חיים", שכעת אולי ישמש לדבר אחר שלא על דעת התורמים. הוא מבקש ממנו שיפנה ל"חפץ חיים" ולבקשו שיפרסם מכתב בעיתון "קול ישראל", כי הוא נאלץ להתעכב עקב מחלת אשתו, ושיפנה לנדיבים לבקשם שהבית שבנו עבורו, יושכר לטובת ישיבת לומז'ה הסמוכה.
לאחר מספר ניסיונות ועיכובים בתוכניותיו של ה"חפץ חיים" לעלות מראדין לארץ ישראל, נראה היה כי התוכנית צלחה וה"חפץ חיים" התכונן לעלייה ארצה. עקב הפילוגים והקשיים שבהתיישבות בירושלים, נפלה ההכרעה בעצת העסקנים ובראשם רבי זרח, כי רצוי שה"חפץ חיים" יתיישב בעיר פתח תקווה. ואכן בשנת תרפ"ה החלו בבניית בית עבורו. אך בינתיים חלתה אשת ה"חפץ חיים" ושוב נגוזה התוכנית לעלייתו ארצה. "בית החפץ חיים" הסמוך לישיבת לומז'ה בפתח תקוה, הושכר תחילה לישיבת לומז'ה, ומשנת תשל"ב עד היום הזה, נמצא בו תלמוד תורה "ברכת יעקב", כך שהבנין עדיין מהווה משכן ללימוד התורה הקדושה, כרצון מייסדו רבי זרח ראובן ברוורמן. [מעניין לציין כי בין בנין התלמוד-תורה ובנין הישיבה, שוכן עד היום בית כנסת קטן ופעיל, הנקרא בשם "נחלת ראובן" – על שם רבי זרח ראובן ברוורמן, שדאג ופעל לצביונו התורני של המקום, כמו שניכר במכתב שלפנינו].
הגאון הצדיק רבי זָרַח ראובן ברוורמן (תרי"ז-תרצ"ח), איש רב פעלים. תלמיד הנצי"ב ורבי מנחם נחום קפלן מהורדנא. בצעירותו עלה לארץ ישראל ודבק ברבו המהרי"ל דיסקין. לאחר פטירת מהרי"ל דיסקין עבר למאה שערים ובהמשך מונה לראשות ישיבת "מאה שערים" לצד רבי שאול חיים הלוי הורביץ. התפרסם בצדקותו ובמעשי החסד הרבים שלו. הקים את "אגודת שומרי תורה", להקמת והחזקת תלמודי תורה במושבות ארץ ישראל, ופעולותיה הברוכות בתקופת שנות התר"ס-התר"צ, חיזקו את לימוד התורה ושמירת הדת במושבות שונות ברחבי ארץ ישראל (לתולדותיו בהרחבה ראו: וזרח בחושך אורך: תולדות חייו ופעליו של איש ירושלים, הגאון הצדיק רבי זרח ראובן ברוורמן זצ"ל, ממייסדי החינוך התורני בארץ ישראל, ירושלים תשע"ז. המכתב שלפנינו ורקע הפרשה נזכרים בספר, עמ' 177).
[1] דף. 21X27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול, קרעים קטנים לאורך סימני הקיפול.
כתב מינוי לתפקידים ב"ועד איחוד חכמי ורבני הישיבות" בירושלים. ירושלים, י"ב תמוז תרפ"א [1921].
מסמך בכתיבת ידי סופר, ובו מינוי לתפקידים ב"ועד איחוד חכמי ורבני הישיבות" – "חכמי ורבני הישיבות הגדולות שבירושלם נתאחדו לאגודה אחת" (על הבלנק הרשמי נרשמו הישיבות: עץ חיים, תורת חיים, חיי עולם, מאה שערים ואהל משה): יו"ר – רבי משה פראנקענטאהל, סגן – רבי שלמה מנחם וויינטרוב, מזכירים – רבי אליהו ראם מבירז ורבי יהושע וויינגארטין.
על המינוי חתומים: רבי ישראל לוריא, רבי זלמן ליב הלוי לעווינטאל, רבי משה פראנקענטהאל, רבי ישראל מרדכי פישביין, רבי שלמה מנחם וויינטרויב, רבי יוסף אדלער, רבי יעקב חיים אייזנשטיין, רבי זעליג ברברמן [מראשי ישיבת "מאה שערים"], רבי אליעזר יחזקאלזאהן, רבי משה ליב שפירא [לימים, מראשי ישיבת "תורת אמת – חב"ד", רבי נחמי' חעשין, ורבי י"נ [ישראל נחמן] בלומנפלד.
אגודת "ועד איחוד חכמי ורבני הישיבות" הוקמה ע"י האברכים לומדי הישיבות בירושלים, בשביל לתמוך באופן פרטי בתלמידי חכמים לומדי הישיבות בעיר הקודש.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. סימני קיפול. קרעים קטנים לאורך סימני הקיפול.
ספר אשרי האיש, "על האיסור הגדול בעון התחברות לרשעים", מאת הגאון המקובל רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, עם תשובת הסבא קדישא מוהרש"א אלפנדארי. ירושלים, דפוס "ברסלב", [תרפ"ז 1927].
על בטנת הכריכה הקדמית החדשה, מודבק מכתב הקדשה ארוך משנת תרפ"ח, בכתב-ידו ובחתימתו של המחבר הגאון המקובל הצדיק רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות (תרנ"ג-תשכ"ט), שנשלח אל הגאון אב"ד קובנא, רבי אברהם דובער שפירא, בעל שו"ת "דבר אברהם", ובו בקשה של המחבר שישלח לו כתובות של אנשים מעירו, אליהם יוכל לשלוח את ספריו.
ספר אשרי האיש: ח, עח דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכת עור חדשה, כרוכה עם מעטפת הנייר הקדמית המקורית.
המכתב: [1] דף, 15 ס"מ. כ-22 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. כתמים. מודבק על גבי בטנת הכריכה הקדמית.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק. ירושלים, "אור לעש"ק תשא, ץ" [תר"ץ 1930].
מכתב שכתב הרצי"ה עוד בחיי אביו הראי"ה, וכנראה עוסק בפעילות בשליחות אביו הרב קוק, לרווחתו של תלמיד-חכם זקן שעלה לארץ ישראל. נשלח לרבי אלתר דב וישנאצקי [חתן רבי יוסף ריבלין, ממייסדי ועד הכוללים "כנסת ישראל" (הועד הכללי) ומזכירו במשך שנים רבות].
המכתב עוסק בנוסח מכתב שסודר "למען הרב הגאון המח"ס 'חיי שלמה' הי"ו", שיש לתקן בו דבר לכבוד המחבר ולכבוד התורה, ומצד זהירות רשמית על משרד הרבנות, ובעד התמיכה במחבר ובספרו.
נשוא המכתב, הגאון רבי חיים שלמה קוֹם (תשרי-תר"ך-תרצ"ב), מרבני ליטא. תלמיד ישיבת וולוז'ין. אב"ד בעיר רציצא (עיר מולדתו). עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד, ובשנת תרפ"ט הדפיס את ספרו "חיי שלמה" בירושלים. ספרו זה זכה להסכמת הראי"ה קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבנים נוספים).
[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעה בטקסט.
כרטיס מודפס "שנה טובה" – מעברו השני מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אריה לוין. [ירושלים, שנות התש"י 1953-1957 בקירוב].
כרטיס מודפס עם ברכת "כתיבה וחתימה טובה... בגאולה השלמה בתקומת ציון וירושלם כמו קדם, ותורתנו הק' תהא השלטת... אריה לוין". על צדו השני כתב רבי אריה (כ-14 שורות) בכתב-ידו הנאה מכתב אישי.
המכתב נשלח אל "הרב הגאון הצדיק כש"ה מוה"ר ר' יעקב הכהן שליט"א וואלק, ולאחותו הכבודה והחשובה גיטל תחי' ולאחיו הנכבד והדגול מר עזריאל הי"ו", ברכת "שנה טובה" עם תוספת ברכות אישיות בכתב-יד: "לחיים טובים בריאים ושלומים במילוי כל טוב בכל המובנים...". בשולי המכתב הוסיף: "לצערי לא יכלתי לבקרו לפני יוה"כ, אבקש סליחתם ערה"ש ועריה"כ, השתטחתי אצל ציון הרבנית הצדקת הגמורה אמם זכרונם לברכה לבקש מהשי"ת רחמים עבור בניה בזכותה".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
מקבל המכתב, רבי יעקב הכהן וואלק, בנו של הגאון רבי צבי הירש הכהן וואלק אב"ד פינסק ובעל "כתר כהונה" (חתן הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי). [האם, מרת יוכבד – שההשתטחות על קברה מוזכרת במכתב, נפטרה בירושלים בשנת תשי"ג. והאח רבי עזריאל, שנזכר בברכת החיים, נפטר בשנת תשי"ח – ומכאן שהמכתב נכתב בין השנים תשי"ג-תשי"ז בקירוב].
[1] דף. 6X10 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
אוסף גדול ומגוון, עם למעלה משישים מכתבי רבנים ואישי ציבור בארץ ישראל, מתקופות שונות – בין השנים תרצ"ח-תש"ע:
● מכתב בחתימת רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, רב ראשי יפו ותל אביב, אל "הנהלת בנק אזרחים, כאן", בעניין תרומה. תל אביב, י"א ניסן [תרצ"ח 1938].
● מכתב בחתימת וחותמת הגאון רבי משה ברנשטיין, מייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים [חתן רבי ברוך בער ליבוביץ ור"מ בישיבתו "כנסת בית יצחק"], אל הנדיב מר בנימין לבינסון, ברכת שנה טובה ובקשת תרומה. ירושלים, אלול תש"ד [1944].
● מכתב רבי אשר ליכטשטיין, ראש ישיבת קמניץ, אל רבי חיים זייציק, בעניין אודות קבלת ספרו "קול מבשר". ירושלים, [תשמ"ג 1983].
● אוסף עשרה מכתבים (רובם על אגרות דואר אוויר) בכתב-ידו וחתימתו של רבי טוביה יהודא טביומי (גוטנטאג), אל רבי אהרן אפרים פישל הרלינג, בעיקר בעניין הפצת ספריו באנגליה. תל-אביב, תשי"א-תשי"ג [1951-1953].
● מכתב רבי אברהם אנגלרד אב"ד דאברא ורב שכונת מנשיה ביפו, אל הנהלת צעירי אגודת ישראל בתל אביב. [יפו, שנות ה-ת"ש-תש"י בקירוב].
● מכתב רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, אב"ד קרינק, אל מר יעקב לנדא, יו"ר מרכז פועלי אגודת ישראל, בעניין סידורי דפוס. ירושלים, תש"ה [1945].
● מכתב רבי אשר זאב ורנר, אב"ד טבריה, אל רבי חיים יהודה יעקבזון, ברכות ותשלום עבור ספרו שיטת החינוך. טבריה, אב תש"י [1950].
● מכתב בחתימת רבי זלמן סורוצקין, "מרכז החנוך העצמאי", אל סגן יו"ר הכנסת בנימין מינץ, בעניין פרסום שגוי לפיו לא עזרה הסתדרות פא"י למרכז החינוך העצמאי. ירושלים, ז' סיון תשי"ז [1957].
● מכתב בחתימת רבי זלמן סורוצקין, "ועד הישיבות בארץ ישראל", אל ראש ישיבת אהל תורה, בעניין רשימות לדחיית גיוס. ירושלים, כ"ו ניסן תשכ"א [1961]. מצורפת רשימת הנחיות לעריכת הרשימות.
● מכתב בחתימת רבי זלמן סורוצקין, "ועד הישיבות בארץ ישראל", אל ראש ישיבת אהל תורה ובית דוד, בעניין רשימות לדחיית גיוס. ירושלים, כ"ח תשרי תשכ"ו [1965].
● מכתב רבי שמואל אברמוביץ, רב דרמת יצחק בתל אביב. תל אביב, ה' אלול תש"ז [1947].
● מכתב רבי ישראל זיסל פלטין-דבורץ, אל רבי שמואל אברמוביץ, הרב דרמת יצחק, בירור על רופא טבעוני לחולי סוכרת. ירושלים, ז' טבת תשי"ד [1953].
● מכתב רבי שריה דבליצקי, אל הרב דבורקס, בעניין תיקון הטעויות בזמני השקיעה שפרסם הגרש"ד בסידור "מנחת ירושלים". בני ברק, תש"ס [2000].
● מכתב רבי איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לתל אביב ויפו, אל ד"ר יעקב ביקלס. תל אביב, תש"ט [1949].
● מכתב רבי איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לתל אביב ויפו, אל ועידת הסתדרות פועלי אגודת ישראל, בעניין הזמנה לישיבת פתיחה. תל אביב, תשט"ז [1956].
● מכתב רבי איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לתל אביב ויפו, אל ד"ר דוד שרון, ברכות לרגל בר המצוה של בנו. תל אביב, תשכ"ג [1963].
● מכתב (מצולם) מאת הרבנים הראשיים רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ורבי יצחק נסים, לקביעת יום תפילה עולמי לאור המצב הבטחוני הקשה. ירושלים, ז' ניסן תשט"ז [1956].
● מכתב בחתימת רבי אברהם מוקוטובסקי (אליהו כי טוב), "מכון להוצאת ספרים ירושלים", אל רבי שמואל אהרן שזורי, בעניין ספריו. ירושלים, כ"א טבת תשי"ז [1956].
● המחאה והוראה לבנק לאומי לישראל, לביצוע תשלום משכורת עבור הרב משה צבי נריה, ראש ישיבת כפר הרואה, עם חתימת הרב נריה מאחור. ירושלים, אלול תשי"ב 1952.
● מכתב (אגרת דואר אוויר) מאת רבי יוסף מנחם רוזנברגר מניו יורק, אל רבי משה בלוי אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט". ניו יורק, [תשי"ב] 1951. אנגלית.
● מכתב בחתימתו של רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט", אל רבי יהודה פרנקל בתל אביב. [בני ברק, אדר תשי"ב 1952].
● העתקה בכתב-יד של נוסח ההתחייבות של חבר הכנסת הרב קלמן כהנא, אל הרב מאיר קרליץ [רבה של תנועת פא"י], בה הוא אמור להתחייב להתפטר מחברות בכנסת לטובת אברהם יהודה גולדראט. [ראשית שנות התש"י בקירוב].
● צרור 16 מכתבים מאת "מרכז אגודת ישראל בארץ ישראל", בחתימת ר' מנחם פרוש, אל: רבי שבתי יגל וחתנו רבי צבי מרקוביץ (לבר-המצוה של נכדם); אל רבי אברהם יגל (מספר מכתבים, ביניהם ניחומים לפטירת אביו רבי שבתי); אל רבי ש. שצדרוביצקי, לוועדה לעניני החינוך העצמאי, לסניפי אגודת ישראל. ירושלים, תשי"ז-תשכ"ד [1956-1964].
● מכתב רבי פרץ אריאל, רב ואב"ד מגדיאל, אל רבי יחיאל אברהם זילבר. מגדיאל, י' שבט תש"כ [1960].
● מכתב רבי שמואל תנחום הלוי רובינשטיין, רבה של גבעתיים, אל רבי דוד הלחמי. גבעתיים, י"ג אלול תשכ"ב [1962].
● מכתב ברכה אל רבי מנחם כשר לרגל קבלת "פרס ישראל", מאת רבי יעקב שכטר (אב"ד בלפסט). ירושלים, תשכ"ג [1963].
● מכתב המלצה לתמיכה בחותמת בד"ץ אשכנזים בירושלים וחתימות הראב"ד רבי יצחק יעקב וכטפויגל והדיינים רבי אברהם דוד רוזנטל ורבי חיים שרגא פייביל פרנק. ירושלים, ז' כסליו תשכ"ה [1964].
● מכתב בחתימת רבי מרדכי פירון, הרב הראשי לצה"ל, אל סרן יהויכין וולף, בעניין מכתב הגות ששלח לו. [תל אביב], אייר תשכ"ה [1965].
● מכתב רבי שמואל יעקב רוז, אל הנהלת ישיבת "באר יעקב". ט"ו אלול תשכ"ו [1966].
● מכתב בחתימת רבי מרדכי אליהו, וחותמת בית הדין הרבני האזורי בירושלים, אישור על הצהרה להעברת זכויות על דירה. ירושלים, א' אדר תשכ"ט [1969].
● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים צימבליסט, אל רבי אברהם יצחק טוקר, בתודה על ספרו בכורי ארץ על מסכת ברכות. תל אביב, תשל"ג [1973].
● מכתב רבי זבולון גרז אב"ד רחובות, אל רבי חיים מאיר יחיאל שטיינברג, אודות קבלת ספרו "משנת חיים". רחובות, תשמ"ה [1984].
● מכתב המלצה בכתב-יד, חתימת וחותמת רבי יעקב אדלשטיין, רב דרמת השרון, אל רבי אשר טננבוים, מנהל ועד הישיבות. רמת השרון, ח' סיון תשנ"ה [1995].
● שטר פרוזבול, מבית דינו של רבי נתן צבי פרידמן. בני ברק, כ"א אלול תשמ"ז [1987].
● מכתב שו"ת בהלכות שבת מאת רבי בעריל ספטימוס, אל רבי משה יאדלר, הערות על ספרו בהלכות שבת. תפרח, [תשנ"ה 1995].
● מכתב בחתימת רבי אפרים פישל שטיין בעל "גוילי אפרים". בני ברק, [תש"ע 2010].
● מכתב תודה בחתימת רבי משה יהודה שלזינגר, ראש ישיבת "קול תורה". ירושלים, כ"א טבת תשס"ח 2007.
● מכתב רבי עזריה בסיס רבה של ראש העין, ברכה ועידוד למתחזקת בהליכה בכיסוי ראש. ראש העין, ז' כסליו תש"ע [2009].
● מכתב רבי חיים פסח הלוי הורוביץ, ברכה ועידוד למי שהוציאו את הטלוויזיה מביתם. אשדוד, טבת תשס"ח [2007].
● מכתב רבי שלמה אבינר, ברכה ועידוד למי שהוציאו את הטלוויזיה מביתם. [חסר מקום ותאריך].
● ועוד מכתבים ומסמכים.
69 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף של תשעה מכתבים בכתב-יד וחתימתו של המקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה. מתקופות שונות בחייו, בעת כהונתו ברבנות בארה"ב ובארץ-ישראל, תרפ"ד-תשי"ז [1924-1957]. נכתבו על גבי ניירות מכתבים רשמיים, שניים מהם עם שם העיר פטרסון, ניו ג'רזי (תרפ"ד); שניים עם שם העיר פרובידנס, רודי איילנד (תרצ"א-תרצ"ה); וחמישה מהעיר טבריה (תש"ד-תשי"ז):
רוב המכתבים עוסקים בעניני משלוח כספי צדקה למוסדות התורה והחסד בארץ ישראל. אחד המכתבים (משנת תש"ד), אל האדמו"ר רבי ישראל טויסיג הרב ממטרסדורף, עם ברכת מזל טוב וברכות נוספות לרגל נישואי בנו החתן רבי יחזקאל טויסיג.
הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. הסתופף בצילם של זקני תלמידי האדמו"ר בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, וקיבל מהם מלא חפניו בעבודת ה'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, כיהן שם כרב בכמה ערים ועשה גדולות ונצורות לחיזוק היהדות שם. בשנת תרצ"ד חזר לטבריה בעקבות בקשת הרב קליערס וזמן קצר לאחר מכן מונה לרבה האשכנזי של טבריה. עסק מגיל צעיר בתורת הקבלה והחסידות בעומק העיון, והיה בקי עצום בכתבי האר"י והרש"ש, וחידש בהם נתיבים משלו. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).
הגרא"ז ורנר נתפרסם כעמוד החסד והצדקה שבדורו. ביתו היה כביתו של אברהם אבינו, פתוח לכל קבצן ונדכא ומר נפש, ומעולם לא פסקו אורחים מביתו שאכלו וישנו שם כאילו היה זה ביתם. כבר בשהותו בארה"ב עסק בגיוס כספים להצלת הישוב היהודי בטבריה (שעמד בפני כליה במלחמת העולם הראשונה). בימי שבתו בטבריה ניהל מספר גמ"חים גדולים, בסיועם של נדבנים מארה"ב. בגמ"חים אלה נעזרו אנשים מכל רחבי הארץ. המסמכים שלפנינו משקפים מעט מזעיר מפעולותיו הענפות בתחום זה.
9 מכתבים, ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.