שאל על פריט זה

דף גדול מתוך פנקס התשובות של הגאון רבי עקיבא איגר - בכתב-יד קדשו.
דף בפורמט גדול, שני טורים בעמוד, בכתב-ידו האופייני של רבי עקיבא איגר. לפנינו למעלה מ-160 שורות בכתב-יד קדשו.
רוב הדברים נדפסו, חלקם בשינויי לשון והקשר (ראה להלן), אך הפסקה האחרונה, על תוספות במסכת סוכה דף יא, המתחילה במילים "לא זכיתי לעמוד על כוונת דבריהם הקדושי'[ם]" ומסתיימת "וצלע"ג" [וצריך לי עיון גדול] - לא נדפסה למיטב בדיקתנו.
הדף כולו נכתב בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, ועליו נוספו סימונים ורישומים, בכתיבה שונה, בצדי הטקסט ובין השורות. רוב הרישומים נעשו כנראה ע"י בניו של רבי עקיבא איגר במהלך עריכת החלק הראשון של תשובותיו. חלק זה נדפס בשנת תקצ"ה בהדרכתו של רבי עקיבא איגר עצמו. בשני מקומות נוספו "חתימות": "הק' עקיבא" - לצורך העריכה, אך תוספות אלה ככל הנראה אינן בכתב-ידו. מהדף שלפנינו מתגלה צורת העריכה של כתבי רבי עקיבא איגר הנדפסים.
כך לדוגמה, בעמוד הראשון, בעמודה הימנית, נכתב בצד אחד הקטעים: "נדפס סימן א'" ולאחר מכן "נדפס ס' ט"ז ח"א". למעשה זהו קטע אחד שתוכן הדברים שבו מופיע בנדפס באופן מפוצל, בשתי תשובות שונות, החלק הראשון מופיע בסימן א' והחלק השני בסימן טז. בנדפס מופיעים הדברים בתוך הקשר של שתי תשובות שנשלחו לשני בני אדם ואילו כאן כנדון הלכתי אחד ללא התייחסות לשואל מסוים. גם נוסח הדברים מעט שונה. נראה שלפני הבנים המדפיסים עמדו במקרה זה גם העתקות של המכתבים שנשלחו לפונים, ונערכה השוואה עם הדברים שכתב רבי עקיבא איגר בדף שלפנינו.
כמו כן, נוספו במספר מקומות שורות פתיחה או סיום. כך לדוגמה, בראש הקטע הרביעי בדף (בעמוד הראשון) מופיעה תשובה שנדפסה בחלק א' סימן קל"ה. לפני התשובה, שכתובה לפנינו בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, נוספו שתי שורות, בכתיבה שונה, ובהן הפתיחה של המכתב "לחתן בני כבוד הרב ר' יעקב אב"ד דק"ק וואנגראוויץ...", ובעמוד השני בסוף התשובה, שורות הסיום: "ומזה ישפוט חתני נ"י בנדון שבא לפניו מה דעתי לפום רהיטא ידידיו חותנו הק' עקיבא". במקום אחר נוספה "חתימה": "ידידו עקיבא"; ובמספר מקומות נוספו תיקונים, עריכות והוראות למדפיס. על חלק מהקטעים סומן קו אנכי למחיקה (קוים אלה מופיעים רק בקטעים שנדפסו בחלק הראשון).
[בצד הקטע הראשון בעמוד הראשון נוסף הרישום: "נכתב לכתבים", דהיינו שקטע זה הועתק לחלק ה'כתבים' שבשו"ת רעק"א. לצד רישום זה נוסף רישום: "סימן קצו"; ואכן לפנינו סיומה של תשובה קצו, שנדפסה בחלק ה'כתבים' בשו"ת רעק"א חלק ראשון.
בצד הקטע השלישי בעמוד הראשון נוסף הרישום: "נכתב לחלק שני" - דהיינו שהועתק לצורך סידור חלק שני של שו"ת רעק"א (נדפס למעשה ב'אוסף גנזים' לרעק"א, סימן ח)].
החלק הראשון של תשובות רבי עקיבא איגר נדפס בחייו, בוורשא תקצ"ה (1835), ע"י שני בניו הגאונים רבי אברהם ורבי שלמה איגר, ובהדרכתו הצמודה של אביהם הגדול. תהליך העריכה מתואר בהרחבה בהקדמת הבנים לספר. שם מובאים מכתבים שכתב להם רבי עקיבא איגר בעניין זה, ובין היתר כתב: "יקבל בני בזה תכריך מכתבים כרצונך. אבקשך בני, אשר בעברך עליהם להעתיקם ולסדר, תשגיח היטב אם לא נמצא בתוכם אשר הועתק בכפילות, כי בהבטה קלה בל יורגש, כי אפשר שבאה העתקה שניה ושלישית בשינוי סדר ומשואלים אחרים ובמילות שונות; וסיבת הדבר, כי ברבות העתים נשאלתי איזה פעמים, ומאנשים שונים, על דין שכבר נשאלתי עליו... ואם כי רחוק שלא יהי' בכל אחת מהנה איזה חידוש... והלא חכם בני תוכל לספח התוספת שבאחרונות אל הראשונה, ואין בזה נזק לשואל אם אחר תשובתי אליו נתוסף עליה מה...".
רבי עקיבא איגר אף הנחה את בניו בהוראות מפורטות כיצד לנהוג בעניין התארים שבראשי המכתבים, שפעמים רבות יש בהם "אבק חנופה" או "אבק גאות", כשהוא יוצר שיטה אחידה של תארים לכל הפונים; בנוסף, הנחה אותם גם על צורת ההדפסה וחומרי ההדפסה ["אבקשך בני ידידי לפקוח עין ע"ז שיהיה נדפס על נייר יפה דיו שחרו ואותיות נאותו, כי לדעתי הנפש מתפעל והדעת מתרוחת והכונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר..."]; ונתן להם הוראות נוספות.
הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים - מתורתו של רבינו עקיבא אייגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...".
מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא אייגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר "דרוש וחידוש" מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשו"ע ו"תוספות רעק"א" למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא אייגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
[1] דף, [2] עמ'. 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
הקטעים שלפנינו נדפסו, במספר שינויים, בשו"ת רבי עקיבא איגר חלק ראשון, סימנים א, טז, ו-קלה; וב'אוסף גנזים' סימן ח; למעט קטע אחד שלמיטב בדיקתנו לא נדפס.