שאל על פריט זה

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות לימות החול, שבתות ומועדים, עם דינים והוראות בעברית ובערבית-יהודית. [תימן, סביב שנת ש"מ 1580 בערך]. כתיבה תימנית עתיקה. ניקוד עליון.
תפילות לימות החול, לשבתות - כולל פרקי אבות, לפסח - כולל הגדה של פסח, שבועות, ראש השנה ויום כיפור, סוכות - כולל הושענות של רב סעדיה גאון, חנוכה ופורים, סליחות מאת רב סעדיה גאון ומשוררי ספרד, תפילה וקינות לתשעה באב, תפילה וקינה ומספדות על המת, סדר ברכת המצוות וחשבון העיבור, עם לוח קביעת השנים והתקופות.
בכתב-יד זה נוסחים קדומים וייחודים, ופרטי מנהגים נדירים שנשתמרו בו.
לדוגמה, מאחר ותכלאל תימן הקדום בנוי בחלקו על סידור רב סעדיה גאון, על כן מובא בו נוסח נפרד לתפילת יחיד ("צלוה' אליחיד") לימות החול ולשבת, שכן על פי רס"ג אין היחיד רשאי לומר קדושה כלל, אף לא בברכת "יוצר אור". הנוסחים של התפילה ליחיד, המובאים בתכלאל שלפנינו, הם נדירים ביותר ואינם מופיעים בכתב-היד שממנו נעתק "תכלאל קדמונים" שפורסם בדפוס פקסימיליה ע"י הרב יוסף חבארה (ירושלים תשכ"ד).
ההגדה של פסח המופיעה בתכלאל שלפנינו היא כמנהג העתיק של יהודי תימן, עם פירוש ארוך ומפורט בערבית-יהודית, והוא הקדום מבין הפירושים הנודעים מתימן.
ב"נצ'אם אלברכות" [סדר הברכות], מופיעות ברכה בבית האבל, לברית מילה, פדיון הבן, פדיון פטר חמור, קביעת מזוזה, נוסחה ודיני ומנהגי כתיבתה, הנחת תפלין, כולל נוסח הפרשיות ודיני כתיבתן ועשייתן, ציצית, ביעור חמץ, עירובי תבשילין, חצרות ותחומין, ברכת אירוסין וחתן.
"חסאב אלעיבור" [חשבון העיבור] - עם לוחות מולדות תשרי, הקביעוֹת והימים והשעות של נפילת ארבע התקופות, למחזורים ר'פ'ב' (שנים ש"ם-שנ"ח ליצירה); ר'פ'ג' (שנ"ט-שע"ז ליצירה); ר'פ'ד' (שע"ח-שצ"ו ליצירה); ר'פ'ה' (שצ"ז-תט"ו ליצירה).
מאחר שלוח הקביעות והתקופות מתחיל מראש מחזור רפ"ב (המתחיל בשנת הש"ם) סביר להניח שהתכלאל נכתב סמוך לשנה זו, לפניה או מעט אחריה.
הגהות בשולי העמודים במספר מקומות. רישום בעלות בעמוד הראשון: "זה התכלאל שייך לשלמה בכה"ר יודא סרי הלוי הי"ו".
חסר בתחילתו, באמצעו ובסופו. [102] דף. מצב משתנה בין הדפים. טוב-בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בלאי וקרעים. במספר דפים (כגון הדפים האחרונים עם הלוחות), קרעים גסים עם חסרון ופגיעה בטקסט. ללא כריכה. בסוף צורפו שני דף עם מפתחות הפיוטים [המאה ה-20].
נכתב על פי מאמר חוות דעת [מצורף] מאת פרופ' שלמה צוקר, מומחה לכתבי-יד עבריים.