פריט 215
תמונת פספורט לא ידועה של מרדכי אנילביץ'
תמונת פספורט (תמונה מזהה) של מרדכי אנילביץ', מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה. [פולין, אמצע-סוף שנות ה-30].
ידועים תצלומים בודדים של אנילביץ', אשר נהרג בקרב מול הנאצים במהלך המרד בגטו ורשה בהיותו בן 24 שנים בלבד, אך התצלום שלפנינו לא נודע עד עתה.
מרדכי אנילביץ' (נולד 1919 או 1920, נהרג 8 במאי 1943) - מפקד מרד גטו ורשה, נולד בשכונת מצוקה בורשה, סיים את בית הספר התיכון היהודי "לאור" בעיר והצטרף לתנועת "השומר הצעיר". כשבוע לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט מורשה יחד עם חברים-בוגרים מתנועתו אשר פנו מזרחה, בהנחה ששם תתבצר הגנת הפולנים נגד הגרמנים. משנתפסו שטחי מזרח פולין בידי הצבא הסובייטי, ניסו אנילביץ' וחבריו לעבור את הגבול לרומניה על מנת לפתוח נתיב-בריחה לצעירים בדרכם לארץ ישראל, אך שם נעצר אנילביץ' ונכלא בכלא סובייטי. לאחר שחרורו פנה לורשה הכבושה ומשם לוילנה, שם התרכזו פליטים, חברי תנועות נוער ומפלגות מורשה. אנילביץ' תבע מחבריו לתנועה להחזיר גרעין של מדריכים לשטח הכיבוש הגרמני כדי להמשיך שם בפעילות חינוכית ופוליטית במחתרת; הוא וחברתו מירה פוכרר היו בין הראשונים שהתנדבו לחזור לורשה. החל מינואר 1940 נעשה אנילביץ' למנהיג "השומר הצעיר" במחתרת, עסק בארגון קבוצות הנוער ובהדרכתן, השתתף בהוצאת עתונות מחתרתית, ניהל כנסים וסמינרים, והרבה לנסוע באורח לא חוקי ולפקוד ישובים וקינים של תנועתו בגטאות בערי-השדה.
עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 ולאחר שהגיעו ידיעות ראשונות על רצח המוני יהודים בשטחי המזרח, השתנו קו הפעולה של אנילביץ' והתעניינותו, והוא פנה לארגון הגנה עצמית בגטו. ב-1942, עם התגברות הגירושים למחנות ההשמדה, נסע אנילביץ' לצ'נסטוחובה כדי לארגן את תנועת המרד. הוא חזר לוורשה לאחר הידיעות על האקציה הגדולה, שבמהלכה גורשו רוב יהודי הגטו, והיה בין מייסדי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בגטו ורשה באוקטובר 1942. אנילביץ' נבחר לעמוד בראש הארגון, למרות חוסר הניסיון הצבאי שלו, וב-18 בינואר 1943 הנהיג את הקרב הראשון שלו נגד הגרמנים, כאשר אלו נכנסו לגטו לבצע גירוש נוסף.
בערב פסח תש"ג, 19 באפריל 1943, נכנסו הכוחות הגרמניים לגטו ונפלו למארב שהוצב להם על ידי המורדים אנשי אי"ל, אצ"י (ארגון צבאי יהודי) והמחתרת הפולנית. בבוקר ה-20 באפריל ניתן ללוחמים אולטימטום להניח את נשקם ולהיכנע עד השעה עשר בבוקר, הדרישה נדחתה על ידי מגיני הגטו. ב-8 במאי, הגרמנים גילו בונקר גדול ברחוב מילא 18, שהיה המפקדה הראשית של אי"ל, שם שהו רוב אנשי הנהגת הארגון אשר שרדו, יחד עם עשרות מורדים אחרים. הלוחמים סירבו להיכנע לגרמנים והחליטו על ביצוע התאבדות המונית על ידי בליעת גלולות ציאניד. בין ההרוגים היה גם מרדכי אנילביץ'. סגנו, מארק אדלמן, ועוד כמה עשרות לוחמים הצליחו להימלט אל הצד הארי בעזרת לוחם האי"ל שמחה רותם (קאז'יק) כמה ימים לאחר מכן.
מרד גטו ורשה נחשב למרד הגדול והמשמעותי ביותר של יהודים נגד הנאצים בזמן השואה, והפך לסמל של התנגדות יהודית, יחד עם דמותו של אנילביץ', אשר היתה לסמל למנהיגות, לאומץ-לב ולהקרבה.
6.5X4 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים בחלקו התחתון ובצדו האחורי התחתון. כתמים בצדו האחורי.