שאל על פריט זה

צרור גדול של קונטרסים ודפים בכתב-יד. דרשות בעברית ודרשות בגרמנית (באותיות עבריות), חידושים על שולחן-ערוך, ועוד. כתיבה אשכנזית [הונגריה, המאה ה-19].
רוב כתבי היד שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי מאיר ציפסר. בין הדרשות: דרשות לשבת תשובה ולמועדי-השנה מהשנים תר"י-תר"ל, שנאמרו ברעכניץ ובשטול-ווייסנבורג, וביניהן: דרשה לשבת חנוכה שנאמרה בשנת תרי"ב ונאמרה שוב ברעכניץ בשנת תרכ"ב; "הספד על מיתת הרב ... מה"ו ליב קעניגסבערגער זלה"ה" ונוסח הזכרת נשמות לפטירתו [הרב יהודה ליב קניגסברגר תלמיד ה"חתם סופר", רבה הראשון של קהילת שטיינאמאנגר (סומבטוהלי, Szombathely) שנפרדה מקהילת רעכניץ ונעשתה לקהילה עצמאית בשנת תק"צ. נפטר בי"א טבת שנת תרכ"ב 1861]; אגרון מכתבים מעניין וטיוטות מכתבים. בין טיוטות המכתבים שלפנינו: אגרת פולמוסית חדת-לשון נגד רבני נ"ש [ניקלשבורג] ואובן [בודפשט], בענין כשרות בתי התפילין.
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869), כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה), ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rohonc - Rechnitz). נודע בשל קונטרסו "מי השלח" (אופן 1853) בו יצא להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר [שלימים היה רבה של הקהלה האורטודוקסית הקטנה בעיר], בספר "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 68-65).
למעלה מ-100 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.