שאל על פריט זה

אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי כלכתה שבהודו במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בכלכתה בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים הראשונים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו - שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל למעלה ממאה פריטים: ספרים, חוברות, לוחות שנה, דפים בודדים וכרטיסים מודפסים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
פריטים לדוגמה: · ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. · מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. · ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. · קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. · קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. · ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. · דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.· דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. · חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. · לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. · "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. · "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. · חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). · כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. · לוחות-שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. · ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתא, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. לאחר מכן נדפסו בכלכתא רק חוברות שונות לעת מצוא. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי) (אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.