שאל על פריט זה

סדר העבודה לשבתות השנה ומועדי מקרא קדש כמנהג קהל בית חדש אשר בהמבורג / Ordnung der öffentlichen Andacht für die Sabbath und festtage des ganzen Jahres, nach dem Gebrauche des Neuen Tempel Vereins in Hamburg. הוצאת זעקל פרענקל ומאיר ברעסעלויא (S.I. Fränkel und M.I. Bresselau), המבורג, 1819. עברית וגרמנית.
הסידור הרפורמי הראשון בעברית.
ניצניה של היהדות הרפורמית הופיעו בגרמניה ובמרכז אירופה בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. מי שנחשב לאחד ממבשרי הרפורמה הוא ישראל יעקובסון [אשר לו מוקדש בדפוס הסידור שלפנינו], בנקאי ואיש עסקים יהודי-גרמני אשר עמד בראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה (מוסד שלטוני לניהול ופיקוח ענייני יהדות וסטפליה שבגרמניה), ובתפקידו זה הנהיג שינויים בסדרי-תפלה ובטקסים היהודיים. בשנת 1810 נעשה נסיון ראשון להקמת בית כנסת רפורמי בעיירה זסן שבאיזור הנובר, אך הוא היה קצר מועד. ב-1815 פעלו מניינים בבתים פרטיים בברלין, בהם הונהגו תפלות מקוצרות, עם קטעים בגרמנית, שירת מקהלה ונגינת עוגב.
בהמבורג נוסדה קהילה רפורמית ב-1817, וב-1818 נחנך בעיר "ההיכל" - בית הכנסת הרפורמי הראשון. ב-1819 נדפס שם הסידור שלפנינו - סידור "מתוקן" אשר הכיל לראשונה שינויים עקרוניים בנוסח התפלה העברי. בין היתר, הושמטו ממנו הקטעים המבקשים את שיבת-ציון. התפלות ב"היכל" והסידור עוררו מיד התנגדות עזה בקרב המנהיגות הרבנית, ובתגובה להם פורסם הספר "אלה דברי הברית" המכיל תשובות הלכתיות מגדולי רבני אירופה, הפוסקים כי התיקונים בסדרי התפלה אסורים מכל וכל.
בסוף הסידור נכרך עלון בן ארבעה עמודים, מטעם הנהלת אגודת "ההיכל" (Die Direction des Neuen-Tempel- Vereins) הנושא את הכותרת "Bekanntmachung" [הודעה], ובו נדפסו נהלים הנוגעים להתנהלות השוטפת בבית הכנסת ונהלים בזמן התפילה (בין היתר נהלים הקשורים לשירת המקהלה, מתן תרומות, אזכרת נשמות, טקס הקונפירמציה, ועוד).
X, 356, 65-108,י [4] עמ', 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים. נייר דבק בכמה דפים. כמה דפים משוקמים בהדבקת נייר. שדרה חסרה. כריכה מנותקת. הקונטרס הראשון ועשרת הדפים האחרונים מנותקים חלקית. חותמות. רישום עט בעמוד השער העברי.