שאל על פריט זה

ספר פרי תואר על שו"ע יורה דעה, מאת רבינו חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש. זולקווא, תק"ע [1810]. מהדורה שניה. דפוס רובינשטיין, ע"י "השותפים הרב הגדול המפורסם מוהר"ר אביגדור הורויץ האב"ד דק"ק קאמינקא, וה"ה הרבני המופלג המפורסם מוהר"ר אפרים זלמן מבראד". בדפי הכריכה רישומים רבים בכת"י אשכנזי [ראשית המאה ה-19], "שזה הספר הקדוש, שייך להרב הקדוש, מו"ה קלונימוס קלמן סג"ל עפשטיין מקראקא". בשער הספר חתימה (קצוצה): "קלמן" [יתכן, שזו חתימת יד-קדשו? חתימותיו נדירות ולא מצאנו כתב-ידו להשוואה]. רישומי הקדשה בכת"י שונה: "להרב הגאון האמיתי מהר"ר ר"ב אברהם פיגדור ק"ק אייבענטאדט[?]", "להרב הגאון ר' ברוך[?] יוסף[?] ש"ן". [יתכן שזה בנו "היהודי הטוב מנישטאט"?]. הגאון הקדוש רבינו קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא - בעל "מאור ושמש" (תקי"א-תקפ"ג), גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק, שאותו החשיב בדרגת הבעש"ט בעצמו. עם זאת היה נוסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירתו של רבו רבי אלימלך, היה נוסע אל "החוזה מלובלין", אל רבי בער מראדושיץ, ואל "המגיד מקוזניץ" ורבי מנדלי מרימנוב [שהעיד עליו שהוא "שומר הברית"]. שמו כאיש קדוש נודע כבר בדורו, וידועים עליו סיפורים של גילויי רוח-הקודש ומופתים. רבו רבי אלימלך מליזנסק הכתירו לכהן באדמו"רות והיה הראשון למפיצי החסידות בעיר קראקא, בה נקבצו אליו מבקשי השם שנודעו לימים לגדולי החסידות. נרדף רבות ע"י המתנגדים בקראקא, שאף הכריזו "חרם" על החסידות בשנת תקמ"ו. לאחר שהרדיפות גרמו להלשנות ומאסר, עקר רבי קלמן לעיר מולדתו ניישטאט והקים בה את בית מדרשו. בשנת תק"פ בקירוב חזר לעיר קראקא ושם מנוחתו כבוד. ספרו "מאור ושמש" על התורה, הוא מספרי היסוד החשובים של תורת החסידות, ובמהדורות רבות נדפס יחד עם החומש (במהדורת "רב פנינים"). בנו הקדוש רבי יוסף ברוך מניישטאדט (תקנ"ב-תרכ"ז), הוא האדמו"ר הנודע בשם "היהודי הטוב מניישטאט", שסיפורי ישועות ומופתים רבים נודעו עליו. [1], קטז דף. 38.5 ס"מ. מצב טוב. מעט סימני עש. כריכה מקורית בלויה, עם שדרת עור עתיקה. חלק מנוסח השער בדיו אדומה. מהדורה שניה זו נדפסה ללא החיבור "פרי חדש", אשר נדפס במהדורה הראשונה ["פירות גינוסר" - אמשטרדם, תק"ב]. בשער הספר נדפס: "אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם... קדוש ה' מכובד, איש אשר רוח ה' דיבר בו והופיע עליו רוח קדשו... רבינו חיים ן' עטר זלה"ה".