שאל על פריט זה

מכתב ארוך ומרתק בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי אמשטרדם, אל ידיד נפשו הגאון רבי איצל'ה בלזר אב"ד פטרבורג. הלסינגפורס, פינלנד. [תרל"א בערך 1871].
בתחילת המכתב כותב רבי נפתלי בהתרפקות על התקופה שעברה, בה חסו יחד בצל רבם הגדול רבי ישראל מסלנט, וכלשונו במכתב "בהלו נר על ראשינו", וכך הוא כותב: "אזכיר לו את הדברים הנשכחים מבני האדם בטבע... טוב מאד לפני האדם לשמור את אלה הרגעים, אשר יעמוד האדם בתכונה הטובה, כי ידוע אשר אין האדם עומד על תכונה אחת - זולת העומדים במעלה העליונית כדוגמת החסיד ר"ל" [= רבי ליב חסיד מקעלם]. בהמשך המכתב הוא מציע לרבי איצ'לה שימצא לעצמו איזה מקום להתבודד: "ותיכף כאשר האדם מרגיש את העתים והרגעים הטובים האלו, יראה להתבודד בדידת הנפש, וגם בדידת הגוף אם יוכל ויראה שיעשה רשימה גדולה באלו הרעיונות אשר זכינו מאז בהם, בהלו נר על ראשנו" [=בתקופה בה שהו שניהם בצילו של רבם הגדול הגרי"ס].
בהמשך המכתב שו"ת בהלכה בענין פדיון הבן לילד שאביו עובד בעבודת הצבא במקום רחוק ואין ביכולתו לבא לפדות את בנו וגם אין בידו את הכסף חמשה סלעים, האם אפשר לפדות ע"י שליח וכו'.
בסיום המכתב מספר רבי נפתלי, על אשתו ובני ביתו, אשר עדיין לא מוכנים לעת-עתה לבוא לגור בפינלנד, "כי יריאה ומפחדת שלא יהיה כמו בעיר נאווגאראד, וגם מפני אשר הודעתי להם כי אין רשות לשום איש יהודי מארצנו לסחור פה במדינה זו, כאשר האמת כן הוא. לבני העיר לא גיליתי עודנה שלא תבא, אולי באמת יוכל כת"ר להתחכם בזה ולהתייעץ עם היודעים עבורי...".
הגאון רבי נפתלי אמשטרדם (תקצ"ב-תרע"ו), נולד בעיר סלנט ועוד בהיותו נער נתקשר בדרכי רבו המובהק רבי ישראל סלנטר, עד שנעשה לאחד מגדולי תלמידיו. הוא נמנה על עשרה בחירי התלמידים הראשונים בכולל קובנה שייסד הגרי"ס בשנת תר"ט. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן בשנת תרכ"ז כרב בעיר הלסינגפורס (הלסינקי), בירת פינלנד, ובמשרה זו כיהן עד שנת תרל"ה [בתוך אותו זמן, בשנת תר"ל, נתקבל לרב בעיר נובוגרוד, כיהן שם כשנה ובשנת תרל"א חזר לרבנות הלסינקי]. בשנת תרל"ה חזר לקובנא ושימש בכמה משרות רוחניות, בשנת תרס"ו עלה לירושלים, בה המשיך לעסוק בתורה ובמוסר כעשר שנים, והשפיע מרוח המוסר על כל הציבור התורני בעיר.
רעו, הגאון רבי יצחק בלאזער - ר' איצל'ה פטרבוגר (תקצ"ז-תרס"ז) מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט. מגדולי גאוני דורו וממפיצי תנועת המוסר. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנה, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. בשנת תרס"ד עלה לירושלים. מחיבוריו שו"ת פרי יצחק וספר "כוכבי אור" שהוציא יחד עם ספר "אור ישראל" מרבו הגרי"ס.
במכתב זה שנכתב לאחר שנת תרל"א בה חזר רבי נפתלי לפינלנד, יש תוכן רב ומעניין, בשיח צדיקים, בין שני גדולי המוסר, גאונים וצדיקים מופלאים, גדולי תלמידיו המובהקים של מייסד תנועת המוסר רבינו ישראל סלנטר ומפיצי משנתו. המתרפקים על ימים עברו, בהם חסו יחד תחת צל רבם, דנים בדרכי עבודת ה', נושאים ונותנים בהלכה ומתייעצים זה עם זה בכל עניניהם האישיים – דומה שמכתב זה משקף את הלך רוחם וייחודם של תלמידי הגרי"ס בשילוב ההדוק בין הלכה הנהגה ומוסר [בין אדם לקונו, בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו].
[2] עמ' 22 ס"מ. כ-35 שורות בכת"י, מצב טוב, סימני קיפול. עם חותמת השעוה בחותמו של רבי נפתלי (הנמצאת כמעט בשלמות).