שאל על פריט זה

פריט 70

"הבט משמים וראה", שואת יהודי אירופה – איור על קלף – שלמה ידידיה זילנפריינד

דף קלף מאוייר ע"י האמן שלמה ידידיה זילנפרייד. במרכזו כתובת: "הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים, נחשבנו כצאן לטבח יובל להרג ולאבד ולמכה ולחרפה" (מתוך תפילת תחנון), בפינה השמאלית העליונה איור עין המשקיפה מן השמים. בשולי האיור חתימת האמן: "ש. ידידיה תש"ב" [1942]. האיור נעשה בעיצומם של מאורעות השואה, תחת צל השמועות הקשות שהגיעו לארץ ישראל על הרצח ההמוני של יהודי אירופה.
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Seelenfreund Salamon) נולד ב-1875 לדיין אלעזר זאב לָיוֹש (Lajos) הכהן זילנפריינד וללֵני (Léni) לבית וייסבורג (Weiszburg), בעיר סֶנטֶש (Szentes), הונגריה. כשנתיים לאחר מכן, קיבל האב כהונת דיין בקהילת סֶגֶד (Szeged), והמשפחה עברה להתגורר שם. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ובהמשך למד ועבד בבתי דפוס ובסדנאות שונות לגרפיקה. מאוחר יותר יצא את הונגריה ושהה ברומא, בפריז ובגרמניה בסדנאות למלאכת מחשבת, ללימודים ולהשתלמויות. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה, ובינתיים (1898 בקירוב) נשא לאישה את שושנה, גם היא לבית וייסבורג (Weiszburg). כתבי עת בתחום האמנות פירסמו את דבר-מלאכתו ושמו נודע כרב-אמן ומורה לאמנויות. הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו, התיישב בירושלים והקים בית מלאכה. בהמשך הצטרפה המשפחה למושב הקטן בית-טולמא, בעמק הארזים (סמוך למוצא, בואכה ירושלים) ובנתה שם את ביתה, לצד חלקת אדמה לגידולי שדה וגן. במאורעות תרפ"ט, ביום שבת, 24 באוגוסט 1929, נשרפו הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – וכל הנותר נשדד. המשפחה פונתה מבעוד מועד וניצלה. ב-1940, לאחר נדודים בדירות שכורות בתל אביב, קבעו שלמה ידידיה ובנו, יהודה, את ביתם בשכונת בורוכוב בגבעתיים. ב-1947 עברו שלמה ורעייתו שושנה להתגורר בבית האבות יבנה בתל אביב. עם ראשית קרבות מלחמת השחרור, בהפצצה האווירית המצרית, נפגע חדרם בהיעדרם, ורבות מעבודותיו נפגעו. בשנת 1958 נפטרה שושנה ידידיה. כעבור שלוש שנים (1961) נפטר שלמה ידידיה. (הפרטים הביוגרפיים לקוחים מתוך מאמרה של תמנה רובינגר, שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, צפת).
28X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים [בעיקר בשוליים].