שאל על פריט זה

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן אב"ד לנינגרד, אל קרוב משפחתו ("נכד גיסי"), הגאון רבי אליעזר סילבר בארה"ב. לענינגראד (מלפנים פעטרבורג), סיון תרפ"ח 1928.
במכתבו מספר על הרבנים ברוסיה הבולשביקית, וקשייהם: "... והמה באמת גדולים וגם מצויינים בתורה ויראה ולולי הם כבר נשתכחה תורה מישראל... ורק הרבנים היחידים המשליכים נפשם מנגד, כל אחד בעדתו לפי כחו או יותר מכוחו, להחזקת התורה". הוא מספר ברמיזה על התהפוכות ברוסיה - "אשר אין אתה רשאי לומר בכתב דברים שבעל פה".
בהמשך המכתב הוא מתלונן על כי כספי הסיוע של "עזרת תורה" המגיעים מארה"ב, אינם מגיעים למטרתם העיקרית להחזקת הרבנים וישיבות של תורה, אלא נפלו בידי אנשי ליובאוויטש, המשתמשים בכספים אלו לכיבוש הקהלות לתורת החסידות, בעוד שכל הישיבה שלהם אינה מונה אלא מעט בחורים "אשר כל לימודם הוא בתורת החסידות... וכל ישעם וחפצם כי ילמדום הלכות שחיטה ובדיקה, ויהיו לשובי"ם בקהלות הקטנות, ויהיה תורת החסידות אומנתם, ובזה יפוצו מעינותיהם חוצה".
הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א), מדמויות הפאר שברבני ליטא וזקן רבני רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, בתרנ"ד נתמנה לרבנות סובאלק עיר המחוז. ובשנת תרס"ז נקרא לעיר הבירה פטרבורג כדי לשמש בה כרב הכולל, בה גדול היה כבודו בישראל ובעמים. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה ל'לנינגראד'. ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס בלנינגראד בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס בלניגרד, את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד".
2 עמ', 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגעי בלאי בקפלי הנייר.