שאל על פריט זה

אריח קרמיקה בצבעים כחול ולבן, בזיגוג כבד. טורקיה [איזניק İznik], המאה ה-16.
אריח קרמיקה אשר שימש כקישוט סמוך לאחת הגומחות בחזית מבנה כפת הסלע, על הר הבית.
אריח זה הנו אחד מאריחי הקרמיקה הטורקיים ששובצו במבנה הכיפה במסגרת שיפוצים שבוצעו בפקודת הסולטן סולימאן הראשון ("המפואר") בשנות ה-30 של המאה ה-16. החלפת הפסיפסים הביזנטיים אשר ציפו את חלקו החיצוני של המבנה באריחי הקרמיקה הטורקיים דוגמת זה שלפנינו, היתה מן השינויים הארכיטקטוניים הבודדים שנעשו במבנה הכיפה, מאז הוקם בסוף המאה השביעית בידי הח'ליף עבד אל-מַלִכּ.
על אריחי הקרמיקה של הסולטן סולימאן המפואר כותב דן ירדני במאמר העוסק בתעשיית הקרמיקה בעיר איזניק, שהתפרסם במגזין "מסע אחר" (גליון 88, נובמבר 2009): "הזמן נתן את אותותיו גם באריחים אלה, ורובם הוחלפו באחרים במהלך 400 השנים האחרונות. על אף מאמצי האמנים שיצרו את האריחים החדשים, אלה אינם מתקרבים באיכותם וביופיים לאריחים מתקופתו של סולימאן המפואר, שנותרו במקבצים קטנים במקומות פגיעים פחות למזג האוויר; מתחת לקשתות הסוככות על הפתחים למבנה כיפת הסלע ובחלל הפנימי של כיפת השלשלת שלידו (כמה אריחים מקוריים מוצגים במוזיאון הקטן שבמתחם הר הבית). האריחים הנפלאים שהתקינו האדריכלים של סולימאן המפואר לא יוצרו בארץ. הם הובאו לירושלים, במאמצים לוגיסטיים כבירים, מהעיר איזניק (İznik), השוכנת כ-100 קילומטרים מדרום-מזרח לאיסטנבול".
בצדו האחורי של האריח מודבקת תוית נייר, המעידה כי מקורו של האריח מאוסף פרופ' אברהם ולרשטינר, מומחה לארכיאולוגיה ומבכירי אספני עתיקות ימי הביניים שחיו בארץ בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.
מצורף עותק מהספר "ירושלים" (עורך: מיכאל אבי-יונה, הוצאת המכון להוצאה לאור בישראל בע"מ, ירושלים, 1960), בו מופיע תצלום קיר מכיפת הסלע המקושט אריחי קרמיקה טורקיים וביניהם אריחים הזהים לאריח שלפנינו, בטרם הוחלפו במרוצת שמונים השנים האחרונות. כן מצורף תצלום של האריח, כפי שהוצג בביתו של פרופ' ולרשטינר.
מידות האריח: בחלקו העליון 19X19.4 ס"מ, בחלקו התחתון 18.5X18.6 ס"מ, עוביו 2 ס"מ. שברים רבים בשולי האריח וסדקים בזיגוגו. חורי-יתדות בארבע צלעותיו.