שאל על פריט זה

60 כרזות רשמיות, שנדפסו לכבוד ימי העצמאות של מדינת ישראל, 1949-2012.
כרזות יום העצמאות מופקות מדי שנה, החל משנת 1949, על ידי מטה ההסברה במשרד החינוך, כחלק מחגיגות יום העצמאות למדינת ישראל. בחירת הכרזה המתאימה נעשית בידי ועדה מיוחדת מטעם שירות הפרסומים במרכז ההסברה. בין מעצבי כרזות יום העצמאות לאורך השנים נמנים ציירים ואמנים גרפיים: יוחנן סימון, רודולף סידנר, פאול קור, חיים נהור, גידי קייך, מרים קרולי, אסף ברג, קופל גורבין, ציונה שמשי, גדעון שגיא, ז'אן דוד, אליעזר וייסהוף, דוד טרטקובר ואחרים.
ניתן לראות בכרזות ביטוי אסתטי לסמלים ולאידיאלים של החברה הישראלית ולאתוס הלאומי בהתפתחותו; ברבות מהן מופיעים סמלי המדינה בצורות שונות: מגן דוד, דגל, מנורה, ענפי זית וסמלים מתחום האמנות היהודית וכן באים לידי ביטוי ערכים המודגשים במגילת העצמאות: עלייה, התיישבות, בניין הארץ, אהבת הארץ וזכותו ההיסטורית של עם ישראל בארצו. בכרזות בא לידי ביטוי גם הנושא המרכזי של השנה, כפי שנקבע על ידי ועדת השׂרים לענייני טקסים וסמלים.
התבוננות בכרזות יום העצמאות מאפשרת להתחקות אחר התפתחות אמנות העיצוב בארץ וכן אחר השינויים בנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי.
לדוגמה, בכרזת יום העצמאות הראשונה משנת 1949, שעוצבה בידי הצייר יוחנן סימון, נראה זוג ידיים שריריות, המעלה את דגל המדינה אל ראש התורן (הצבוע אף הוא בצבעי כחול ולבן) ולצדו מופיע משפט מתוך ההכרזה על הקמת המדינה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". בכרזה זו, המוקדשת לזכותו של העם היהודי לעמוד ברשות עצמו במדינה יהודית ריבונית, בולט סגנון הריאליזם הסוציאליסטי של אותה תקופה.
בכרזה לכבוד יום העצמאות ה-20 (1968) בעיצוב הצייר ואמן שטיחי הקיר קופל גורבין, נראים שני אריות חורצים לשון ומנורת בית המקדש המעוצבת בצורה שיח, בקצה קניהּ ניצבים שבעה גביעים בצורת פרחים ועליהם משובצת המילה "ירושלים" – ביטוי ליום העצמאות הראשון לאחר כיבוש מזרח ירושלים במלחמת ששת הימים.
אחת מכרזות יום העצמאות המוכרות ביותר היא הכרזה לציון יום העצמאות ה-30 (1978), בעיצובו של דוד טרטקובר, כרזה מינימליסטית בה מופיעה המילה "שלום" על רקע שמיים תכולים. האות ל' – 30 בגימטריה – המובלטת בכרזה בגוון שונה, מסמלת את שנת ה-30 למדינה. טרטקובר השתמש בגופן קורן, המבוסס על כתיבה ספרדית קדומה, שעוצב על ידי אליהו קורן (קורנגולד) לצורך הוצאת מהדורת התנ"ך שלו. מאוחר יותר השתמש טרטקובר באותו גופן לעיצוב הלוגו של תנועת "שלום עכשיו". הכרזה נוצרה על רקע המשא ומתן לקראת חתימת הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים. היתה זו הפעם הראשונה בה התנהל משא ומתן ישיר עם מדינה ערבית שכנה לקראת הסכם שלום, והמינימליזם והאיפוק הבאים לידי ביטוי בכרזה, כמו גם שילוב הצבעים (כחול ולבן) והטיפוגרפיה הייחודית, מבטאים במידת-מה את תחושת האופוריה והחגיגיוּת שׁשׂררו בארץ עם נחיתתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בנמל התעופה בן-גוריון ב-19 בנובמבר 1977.
גם בכרזה לכבוד יום העצמאות ה-31 (1979), בעיצוב אסף ברג, בא לידי ביטוי הסכם השלום עם מצרים, שנחתם כחודש קודם לכן. נראים בה מבנים ערביים ויהודיים העומדים אלה לצד אלה לצד הפסוק "וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל". אף בכרזה זו זוכה מוטיב המנורה לדומיננטיות יתרה, כאשר שבעת קניה מתארכים והופִּיםכים לספק כבישים ספק תלמים צבעוניים, החרושים באדמת הארץ, בדומה לתמונה שתיאר המשורר אברהם שלונסקי בשירו "עמל": עוֹטְפָה אַרְצִי אוֹר כַּטַּלִּית. / בָּתים נִצְּבוּ כַּטּוֹטָפוֹת. / וְכִרְצוּעוֹתֿ תְּפִלִּין גּוֹלְשִׁים כְּבִישִׁים, סָלְלוּ כַּפַּיִם".
האוסף שלפנינו כולל את כל הכרזות מן השנים 1949-2012, למעט תשע כרזות (מן השנים 1950, 1955-1957, 1959, 1961, 1962, 1965, 2001. בשנת 1957 לא נדפסה כרזה.
לכבוד יום העצמאות של שנת 1998 מופיעות שלוש כרזות ועבור ימי העצמאות של השנים 1973, 1978 ו-1988 מופיעות שתי כרזות רשמיות.
כמו כן, מצורפות שבע כרזות לכבוד יום העצמאות, שאינן שייכות לסדרה:
כרזה מטעם קרן היסוד משנת 1948, בעיצוב האחים שמיר; כרזה בהוצאת הקק"ל משנת 1962, עם איור מאת צ. ברגר; "יהי ביתך מקושט ומואר בחג העשור", כרזה בעיצוב קור, דפוס אורצל, 1958; כרזת הסברה של משרד החינוך בנושא מגילת העצמאות וכרזות יום העצמאות; כרזת הסברה של משרד החינוך עם תמונות כרזות יום העצמאות; כרזה לכבוד יום העצמאות ה-50, 1998; כרזה לכבוד יום העצמאות ה-46, 1994.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. בחלקן כתמים, סימני קיפול, קמטים וקרעים קלים בשוליים. 15 כרזות מודבקות על בד פשתן לתצוגה ושימור.