שאל על פריט זה

עשרים וארבעה, והם חמשה חומשי תורה, [מגילות], נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים. אמשטירדם, שצ"ח (1639?). דפוס מנשה בן ישראל.
"מדוייק בכל עוז וגבורה עם הקרי וכתיב פתוחות וסתומות וחסרות ויתרות כתקון ספר תורה". עם " לוח ההפטרות של כל השנה כפי כל המנהגים".
ממהדורות התנ"ך היחידות בזמנן שנדפסו בקדושה ע"י יהודים. שני טורים בכל עמוד, [כמו התנ"ך שעליו היתה לרבי אריה לוין מסורת, כיצד לערוך בו את "גורל הגר"א" - ראה חומר מצורף].
קיב; קמד, קמד-קסו; צד, [4] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כריכה רופפת ודפים מנותקים. מספר דפים עם קרעים חסרים ובלאי.
התאריך העברי והלועזי בשער סותרים זה את זה: שנת דודי צח לפרט קטן [שצ"ח], 1639. ואילו בקולופון: "...והיתה השלמתו בירח תליתאי לגאולתי [חדש סיון] פרשת אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי [במדבר], שנת ואני אל ה' בטחתי [צ"ח]. לפרט מהפרט לחשבון עדתי...". ראה אודות כך בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה.