שמונה מכתבים בכתב ידם וחתימתם של רבני ומנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בזמן השואה, אל הגה"צ רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. ווילנא, בירז' וארץ ישראל, ת"ש-תש"א בקירוב.
המכתבים נשלחו לאחר בריחת הישיבה מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים אל ווילנא ובירזש שבליטא העצמאית:
• שלושה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפה'ן, בעניין מעבר הישיבה לווילנא והמאמצים להשגת היתרי-יציאה מאירופה. ווילנא, ת"ש [1939-1940].
• מכתב רבי אבא יפה (אחיו של רבי אברהם יפה'ן), בעניין השגת סרטיפיקטים לאחיינו רבי יהודה ליב נקריץ (חתן רבי אברהם יפה'ן) ובני משפחתו השוהים בווילנא, "שיבואו לעזרתם ולהוציאם מכל מיני פורענות המתרחשות במחנה הפליטים". קרית מוצקין, כסלו ת"ש [1939].
• שני מכתבים מאת רבי יהודה ליב נקריץ (חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן), ובהם תיאור מצב בני הישיבה בווילנא ובבירזש והצורך בהשגת סרטיפיקטים לארץ ישראל. ווילנא, ת"ש / בירז' (בירזש, ליטא), חשון תש"א [1940].
• מכתב מאת רבי ניסן צעלניקער מבאברויסק (גיסו של רבי בן ציון ברוק ומראשי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק; נספה בשואה, אב תש"א) – תיאור נדודיו בחודשים הראשונים מאז פרוץ המלחמה ועד בואו לווילנא, ובקשה להשתדל להצלתו. ווילנא, [טבת] ת"ש [1939].
- מכתב קצר נוסף מאת ר' ניסן צעלניקר, נכתב בשולי אחד ממכתבי ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן שלעיל (מכתב על גבי גלויה מיום י"ז טבת ת"ש).
• מכתב חתום בידי שלושה מחשובי תלמידי ורבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק – רבי ניסן פאטאשינסקי (ר' ניסן רוזשאנקער, חתן הגאון רבי רפאל אלתר שמואלביץ), ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק (נספה יחד עם בני הישיבה הנותרים בבירזש); רבי אהרן אגולניק (ר' אהרן קאמאיער), משגיח ומנהל הרוחני של ישיבת נובהרדוק באוסטרוב-מאזובייצ'ק (נספה בווילנא, תש"א); ורבי יעקב זלדין (ר' יעקב מוזירער), משגיח ומנהל רוחני של ישיבת "בית יוסף" בלוצק (נספה בווילנה, תש"ג).
הם כותבים כי נמלטו בתחילת המלחמה לווילנא העצמאית, ונאלצו להותיר את בני משפחותיהם מאחור בפולין הכבושה בידי הרוסים; הם מתארים בכאב גדול את צער הפרידה ואת חששם הגדול כי נשותיהם יישארו עגונות וילדיהם יתחנכו ללא יהדות תחת השלטון הסובייטי, ומפצירים ברב"צ ברוק להשיג סרטיפיקטים עבור בני משפחתם כדי שיוכלו לקבל אשרת יציאה מרוסיה ולהתאחד עמם בליטא. [ווילנא, ת"ש].
רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית, ובכללה גם את העיר ביאליסטוק, בה שכנה ישיבת נובהרדוק המרכזית בראשותו של רבי אברהם יפה'ן (חתנו ותלמידו של ה"סבא מנובהרדוק"), חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר. מרבית בני הישיבה שנותרו בבירז' ולא הוגלו לרוסיה, נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים.
8 מכתבים (שישה מהם על גבי גלויות-דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. המכתב האחרון במצב בינוני גרוע (כתוב על נייר דק, עם קרעים חסרים ופגמים עם פגיעות בטקסט).
