טקסטיל רקום לזכר הצדיק רבי דוד לסקר (המכונה "מולאי ייגי"). [מרוקו, כנראה המחצית השנייה של המאה ה-19].
רקמת חוטי מתכת על בד קטיפה ירוק; זהרוני מתכת ("פייטים"); סרטי עיטור זהובים וסרטי עיטור מחוטי כותנה צבעוניים; תשתית כותנה.
טקסטיל מרובע, אשר שימש כנראה בבית הכנסת על שם הקדוש רבי דוד לסקר "מולאי ייגי".
במרכזו מסגרת מלבנית בה רקומה כתובת הקדשה: "זה מנורח[ת?] הרב הקדוש / המלומד בנסים כמ'והרר / אדונינו מורינו ר' דוד / לסקר זיע'א". סביב לכתובת רקומים עיטורים בדגמים צמחיים, כוכבים מתומנים (רובע אל-חיזב) ועיטורים דמויי כפות ידיים (חמסות).
רבי דוד אַלַסְקַר נולד בירושלים ויצא כשד"ר למרוקו, שם נפטר בחודש אלול שנת תע"ז (1717) ונקבר בכפר ייגי (Ighi; נכתב גם: "יגגי") בהרי האטלס (כ-80 ק"מ מזרחית למראקש). שמו הקדוש נודע במרוקו בפי כל: "מולא ייגי" (או "מולאי יגגי") על שם מקום מנוחתו הנמצא בכפר ייגי, ה"ידוע למלומד בניסים ובאים ממרחק להשתטח על קברו זיע"א" (מלכי רבנן, דף כו). במראקש הוקם בית מדרש לזכרו, שנוהל ע"י הדיין רבי אברהם סמאנה (נפטר תרע"ו), ובני משפחתו. בית כנסת זה נקרא גם "צלאת רבי אברהם סמאנה" (ראה: מצבות מראקש, עמ' 449).
48X49 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי רב בבד הקטיפה. תפרים פרומים בסרטי העיטור, ברקמה ובחיבור לתשתית הכותנה. בד הקטיפה מנותק בחלקו מתשתית הכותנה. אחד מסרטי העיטור מנותק בחלקו. קרעים קלים (בעיקר בשולי הטקסטיל). נקב, עם פגיעה בבד וברקמה. מספר זהרוני מתכת חסרים. קמטים קלים.