מכתב ארוך (כ-25 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ". לונדון, אסרו חג [הפסח, שנות הת"ש-תש"י בקירוב].
נשלח אל גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי "להנשר הגדול בעל הכנפיים... הדג הטהור השוטט בים התלמוד, הרב הגאון המפורסם... יחזקאל אברמסקי שליט"א ד' יאריך ימיו ושנותיו". רוב המכתב נסוב אודות חיזוק הצניעות. האדמו"ר מבקש מהרב אברמסקי שיפעיל את השפעתו למנוע את אחד מבתי הכנסיות באנגליה, מלבטל את המחיצה של "עזרת הנשים". האדמו"ר מאריך בחומר האיסור דאורייתא של הסתכלות בנשים ובתכשיטיהן, והוא מבקש מהרב אברמסקי שיפרסם את דעת התורה בזה "שאיסור גמור הוא כן ומצוה גדולה להסיר מכשול".
בהמשך המכתב דן האדמו"ר בשאלה הלכתית בדין קמח חמץ שהתערב בקמח של פסח, ובדיני "ביטול ברוב".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא.
כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
