מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, תרצ"ז [1937].
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. מכתב המלצה לתלמידו הנוסע ללונדון, האברך רבי חיים יעקב לוין (בנו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין, וחתן רבי יהודה ליב הלוי לוין מאנגליה): "הנה נוסע בזה למחנו אהובי וחביבי הרב הגאון הנעלה מו"ה חיים יעקב לעווין נ"י, אשר הוא עילוי עצום עוד מימי בחרותו, והוא תלמידי מימי בחרותו בישיבתינו, ואח"כ גרסה נפשו להיות גולה למקום תורה, ונסע לפולין ע"פ עצתי לשארו הגאון הגדול צי"ע [צדיק יסוד עולם] מוהרב"ד שליט"א, ושם עינו לטובה עליו ביחוד ע"פ בקשתי ולמד עמו ביחיד והיה שם שתי שנים, וב"ה שהצליח באופן נפלא וספרו המצויין חיל המקדש יעיד על כוחותיו הגדולים בהעמקה ובסברא ישרה, ונוסף לזה יש לו בקיאות גדולה בש"ס...".
בשולי המכתב מוסיף רבי איסר זלמן כמה שורות, לספר עוד בשבחו של רבי חיים יעקב לוין ואביו הצדיק רבי אריה לוין: "הנני להוסיף שמעת שבא מבית רבו הגאון מוהרב"ד שי' לא זזה ידו ממני, וכל החידושים שהדפיס התיישב עמדי, והוא חביב אצלי כבני, וגם אביו הגאון המצויין בתורתו וצדקתו מוהרא"ל שליט"א הוא אהוב נפשי, ולכן תהי' נא בקשתי זו, לא כמו בקשה בעד אחרים אלא כמבקש בעצמו והנני בטוח שימלא בקשתי".
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").
נשוא המכתב, הגאון רבי חיים יעקב לוין (תרע"א-תשנ"ז), מרבני ארה"ב וארץ ישראל. אב"ד סיאטל, גרז'י סיטי ופרדס חנה. גאון מופלג וצנוע, שהסתיר דרכיו למרות שהיה מגדולי התורה בדורו. עוד מילדותו התבלט בחריפותו וכשרונותיו הנעלים, בעל תפיסה חדה ומהירה ובעל זכרון מופלא, והיה "ילד השעשועים" של גדולי ירושלים. למד בישיבת "עץ חיים" בירושלים והיה נחשב למובחר שבתלמידי הישיבה. בשנת תרצ"א נסע לחו"ל, ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ (שהיה מורו ורבו של אביו הגה"צ רבי אריה לוין, בעת לימודיו בישיבת הלוסק). בישיבת קמניץ למד יותר משנתיים, שם זכה לחיבה יתירה מראש הישיבה, אשר היה לומד עמו שעות רבות בחברותא ומכין עמו את השיעור היומי. באותה תקופה היה שולח רח"י לאביו מכתבים עם רשימות השיעורים ששמע מרבו הגרב"ד, ובפרט חידושים ששמע "מדברי אדמו"ר רשכבה"ג הגר"ח זצ"ל סולוויצ'יק". עוד בתקופת לימודיו בישיבה בקמניץ החל לכתוב את ספרו הראשון "חיל המקדש" על עניני קדשים, המוזכר במכתב שלפנינו. כשחזר רח"י לארץ ישראל כתב רבו הגאון רבי איסר זלמן מכתב לידידו הגאון רבי ברוך בער ובו הוא מביע התפעלותו מהתעלותו "במשך שנות חסותו תחת כנפיו". בין היתר כתב אז הגרא"ז להגרב"ד: "...נעשה תלמידו המובהק וקבל דרך הלימוד הישר והעמוק. מה אומר לידידי הנני מביע לו מאד רחשי תודתי בעד חנוכו והשפעתו עליו, אשר הרבה מצאתי בו יותר מאשר פללתי. הוא נשתנה לגמרי אשר מקודם היה הצטיינותו רק במהירות וישרות וזכרון, אבל אצל הדר"ג קבל הרבה מדרך העמקה, וראיתי בפנקסו חדושים בסדר קדשים בהעמקה גדולה, וכשדברתי עמו ראיתי כי הוא מלא וגדוש ביסודות של הדר"ג, הנובעים מקודש הקדשים מאדמו"ר גאון ישראל זצוק"ל, וב"ה כי הוא כבר גדול באמת בין בידיעתו הרבה בין בהבנה והעמקה וחידושיו המצויינים, ובעז"ה יהי' לגאון מפורסם..." (ישורון, כרך ל, עמ' תעח).
לאחר נישואיו עם הרבנית שולמית בת הגאון רבי יהודה ליב הלוי לוין מרבני לונדון, התיישב בירושלים ומסר שיעורים בישיבת "עץ חיים" בשנים תרצ"ה-תרצ"ז. בשנת תרצ"ז נסע ללונדון ולאחר תקופה היגר לארה"ב, בה כיהן ברבנות והרבצת תורה בערים סיאטל וגרז'י סיטי. כשנפטר דודו הגרצ"פ פראנק הוצע לו לכהן כרבה של ירושלים, אך הוא סירב בצניעותו. רק בשנת תש"ל חזר לארץ ישראל ונתמנה לרבה של המושבה פרדס חנה. ראה תולדותיו באריכות, במדור הזיכרון לשמו, שנדפס במאסף "ישורון" (כרך ל, ירושלים, תשע"ד, מדור "ויחי יעקב", עמ' קצא-תקלו).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וקרעים בשולי הדף, עם פגיעה בטקסט.
