מכתב ארוך (2 עמודים), בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד "העדה החרדית". ירושלים, תמוז תשי"ב [1952].
מכתב שנשלח אל האסיפה ההיסטורית של "מועצת גדולי התורה", בעניין חוק "גיוס בנות" וחוק חינוך חובה.
הרב בנגיס כותב כי מפאת חולשתו לא יוכל להשתתף באסיפה החשובה של "הרבנים הגאונים ראשי אלופי ישראל... אשר נאספו לגדור גדר ולעמוד בפרץ", אבל הוא תומך באסיפתם ומצטרף לדברים לפעול נגד "גזירות השמד" של ממשלת ישראל, אשר זממו להחריב את היהדות החרדית בארץ ישראל, ע"י חוק גיוס בנות וע"י חוק חינוך אחיד [האמור לפגוע בעצמאות החינוך החרדי והישיבות הקדושות]:
"אמנם לבי אליכם רבנים גאונים... להקים עולה של תורה ולהרים קרן הדת הירוד עד עפר... והנה עיננו הרואות להט החרב מתהפכת על ראשי עם קודש בארה"ק, משנאי ד' נשאו ראש לחוקק גזירות שמד ר"ל ולעשות כלה ח"ו בשארית פליטת ישראל סבא, לטמא ח"ו בנות ישראל, לחלל שבת ומועד, ולהשבית קול התורה של עוללנו וטפנו. הסכנה היא גדולה והיהדות החרדית כולה נמצאת בלב ים גועש וסוער, ומי יודע מה יולד יום, ולא עת לחשות...".
הרב בנגיס כותב כי צריך "לאסור איסור גמור וחמור על גיוס נשים... והדעת נוטה לגזור ע"ז מ"ש חז"ל בכה"ג, יהרג ואל יעבור".
בהמשך דבריו הוא כותב על חוקי הממשלה להגבלת גיוס כספים לישיבות ופגיעה בעצמאותן, על חיזוק שמירת השבת, ועל ניסיונות הממשלה לכפות חוק "חינוך אחיד לכל ילדי ישראל" – אשר אמור להחריב את לימוד התורה אצל ילדי ישראל. הוא מחזק את הרבנים גדולי התורה "שיחליטו במנינם גזירת חכמים, שלא יעיזו לחשוב מחשבות כאלו, ויחזיקו דבריהם בשמתא ובלטותא דרבנן, שלא יעלו כלל על דעתם להתערב בזה וכו' וכו', ואני תקותי לד' כי יצליח את דרכם כאשר כן יגידו למען קיום דת של תוה"ק וכן יקום בע"ה הגומר עלינו לטובה...".
הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס (תרכ"ד-תשי"ג), מגדולי גאוני דורו בליטא ובארץ ישראל. נולד בשניפישוק פרבר ווילנא. למד בוואלוז'ין ונודע כ"עילוי" מופלא. בתרנ"ב נתמנה לרבנות בודקי (Boćki, פלך גרודנה). בתרע"א רב בעיר קאלאווריה (Kalvarija, ליטא). משנת תרצ"ז ראב"ד העדה החרדית בירושלים. נודע בגאונותו המפליאה, בהתמדתו ובקיאותו הגדולה, ובחכמתו הרבה. מתלמידיו בשנותיו האחרונות, נודעו הגאונים הצעירים רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שלמה זלמן אויערבך, שהיו מבאי ביתו . חיבר ספרי "לפלגות ראובן". [מאמר ארוך לתולדותיו – ראה ישורון, יב, עמ' קמט-רנד].
[1] דף, כתוב משני צדדיו. נייר מסמכים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ועקבות רטיבות. קמטים וסימני קיפול.
