שאל על פריט זה

פריט 209

מכתב רבי ברוך בער ליבוביץ – על כולל האברכים בישיבת קמניץ – אדר תרצ"ט

מכתב ארוך (17 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבאוויץ, ראש ישיבת קאמעניץ. [קמניץ?], ד' אדר תרצ"ט [1939].


בקשת עזרה וארגון סיוע לכולל-האברכים בישיבת קמניץ, שהוקם באותה תקופה. נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון [נשותיהם היו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג' חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי].
המכתב פותח בדברי ברכה וכבוד התורה: "החיים והשלו'[ם] מן השמים אל כבוד בעשב"ז [בעל שארת בשר זוגתי] הגאון הגדול פאר הדור אוצר היראה כפשת"ה ר' יחזקאל נרו יאיר אברמסקי שליט"א, ראב"ד בלונדון. הע' ית"ש [העליון יתברך שמו] יברך את כ"ג עם ביתו הרבנית הצדקנית שתחי' ואת כל צאצאיו שי'[חיו] הנחמדים, ונזכה כולנו לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו בב"א".
בהמשך המכתב מספר רבי ברוך בער על הקמת כולל האברכים בישיבה הקדושה לפני שנה אחת, ועל הצורך הגדול בהרחבת מספר הלומדים בכולל:
"...הנה מוסד הכולל אשר נעשה בישיבתנו הק' אשר זה שנה בינינו, נראה כי רב ברכה בו, וע"כ אף כי הדוחק והחוסר לזה רב, בכ"ז הרי נראה כי מחויבים אנו לסבול הלחץ והדוחק בשביל ההקמה הגדולה להתורה הקדושה שבו, והנסיון הורה כי ההכרח גדול להרחיבו, דאי לא לא יקויים ח"ו הדבר, ואמנם עומדים על הפרק אברכים גדולי התורה להתקבל אשר יהיו לברכה בישראל, וע"כ אבקש מכ"ג להשתדל ולמצוא עזרה ותמיכה עבור המוסד, אשר על ידי אמצעים לא גדולים יוכל להבנות הקמה גדולה להתורה הק', ואף שידוע טרדת כ"ג שי'[חיה] מכל הפרעות והצרות של עמנו... עכ"ז לא אחדול מלבקש עבור התורה הק' שהיא כל חיינו ואורך ימינו, ובקום עלינו המן הרשע אז הושיבו אבותינו ישיבה ללמוד הלכות עומר וקמיצה, ובזה רמה קרננו כאמור... אבטח בצדקת כ"ג שי כי ישים לבו לזה, והנני הדו"ש תורתו הקדושה והמברכו, בשב"ז [בעל שארת בשר זוגתו] ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.


[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.


המכתב שלפנינו נתפרסם במאסף ישורון, כרך כא, תשס"ט, מדור הזכרון "יחי ראובן", עמ' שצו-שצז.