ספר כסא רחמים, פירוש על מסכת כלה, סופרים ואבות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה; בראש דף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה (מעט מטושטשת), וחותמת נוספת, "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
העותק של רבי שמואל העליר רבה של צפת. בדף השער רישום בעלות בכתב ידו (מחוק בעיפרון): "הק' שמואל במו"ה ישראל העליר שו"ב פעה"ק צפת תובב"א". חותמת שלו בדף השער (מחוקה בגירוד) וחותמת נוספת בדף האחרון וחתימת ידו. בדף ב/1 רישום "קוויטל" להזכרה בכתב ידו (מחוק בעיפרון): "שמואל בן חיה פייגא, זוגתו גאלדה דבורה בת איידל, בנה עמרם נזכה לגדלו".
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
החתימות והרישומים שלפנינו הינן מתקופה מוקדמת לחייו של רבי שמואל העליר. מן הרישום הנ"ל עולים פרטים חדשים לתולדות חייו, בהם שם זוגתו הראשונה ומשפחתה: "גולדה דבורה בת איידיל". ידוע כי אשתו הראשונה נהרגה ברעש יחד עם שלושת בניה הקטנים. החוקרת רבקה אמבון (במאמרה "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", עבודת דוקטורט, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, 2016) כותבת: "זהותה של אשתו הראשונה אינה ידועה" (שם, עמ' 65). בהערה שם היא מביאה מסורת משפחתית המעלה אפשרות על היותה אחות של רבי ברוך יושק'ה )להערכתנו הכוונה לר' ברוך יוסף שו"ב מיאסי (1811-1864) – אבי משפחת ברב"י מצפת, ולא אחותו של ר' ברוך יוסף ברז"ל מצפת וטבריה (1815-1884), שכן אמו של השני היתה נקראת "רחל", ולא "איידיל"). אמבון גם כותבת (בעמ' 69) כי "לא ידוע מתי נישא הלר ולמי", אך מציינת כי בשטר רכישת מקום בבית הכנסת האר"י משנת תק"פ, הוא כבר מכונה: "האברך מ"ר שמואל במ"ר ישראל בהרב ר' אברהם פרץ נ"י".
על בנו עמרם כבר נכתב כי נהרג ברעש יחד עם אמו ואחיו ("הרב המנהיג והרופא", עמ' 86 ועמ' 108). באיגרת שכתב ר"ש הלר בעקבות מרד הפלחים ב-1834, הזכיר את בנו "היניק עמרם", שחלה בעקבות התנאים הקשים (אמבון, שם עמ' 69, בשם צבי קרגילה, במאמרו: "איגרת ר' שמואל ב"ר ישראל פרץ העליר בעניין ביזת צפת בשנת תקצ"ד 1834", קתדרה, 27, תשמ"ג, עמ' 115).
לפנינו כאמור חתימה מוקדמת, עוד מתקופת כהונתו של רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בצפת, שקדמה לכהונתו כרב ודיין בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש", אמבון, שם, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר).
בראש השער: חתימה נוספת, מחוקה: "ישראל שלמה...", וחתימה ספרדית מסולסלת (לא מפוענחת).
קכ דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. צביעה בדיו לאורך מסגרת השער ובקישוט במרכז השער. כריכת עור עתיקה ומפוארת (מספריית רבי נחום דובער), משופשפת ובלויה.
