הגדה של פסח, עם קבלת שבת, ערבית וסדר ספירת העומר. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ב 1842].
ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, ואחד הכותרים העבריים הראשונים שנדפסו בירושלים, בדפוס שהקים רבי ישראל ב"ק. בראש ההגדה הקדמה מאת המדפיס, הכותב על הקמת הדפוס החדש בעיר הקודש: "...וזכינו לשכון כבוד בארצינו, וד' האיר את רוחי בחכמה ובתבונה לעשות מלאכת הדפוס כאשר עיניכם רואות ולזכות אחב"י ללמוד וללמד מתוך ספרי קודש אשר המה נדפסים בקודש פעה"ק ירושלם תובב"א...".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות – האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר, הוא היה גם המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת תקצ"א בקירוב, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו, ראו עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
רישום בעלות בדף השער: "קניתי אותו... הצעיר עזרא בנימין נסים ס"ט".
עותק חסר ופגום. [27] דף. חסרים 3 דפים: [4], [14], [15]. 14.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים. בלאי. קרעים חסרים וסימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 5; יערי 618; אוצר ההגדות 849.
