שאל על פריט זה

פריט 289

חוברת תקנות – חברת "משענת זקנים" באמשטרדם – אמשטרדם, תק"י 1750

Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.


חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוגו.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת, שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי.

בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום.

האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.


[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.