יומן אוניית המעפילים "עצמאות". 1947-1948. אנגלית ואיטלקית.
יומן אונייה (Deck Log Book) – מסמך רשמי הממולא בידי רב החובל מדי יום – הנחשב לתיעוד הרשמי של ההפלגה (היומן מנוהל על פי תקנות "ארגון הימאות הבין-לאומי" והנו בעל חשיבות משפטית והיסטורית; משעה שנרשם – חל איסור לשנותו והוא נשמר לצמיתות).
לפנינו יומנה של האונייה "עצמאות", הגדולה שבאוניות המעפילים, שנשאה על סיפונה כ-7,500 עולים. היומן כתוב בכתב-ידו של רב החובל יצחק אייק אהרונוביץ' (לפנים מפקד ה"אקסודוס"), והוא מתפרס על פני תקופה ארוכה במיוחד, מחודש ספטמבר 1947 עד מאי 1948, המקיפה את ימי ההפלגה, חודשי המעצר בקפריסין, ולבסוף ההפלגה ארצה תחת דגל מדינת ישראל.
בכל דף רישום מפורט של מיקום האונייה, נתוני ההפלגה והתקריות המיוחדות שאירעו באותו יום: המשא ומתן עם הרשויות האנגליות בלב ים; הורדת הנוסעים אל מחנות המעצר בקפריסין; מינוי המשמר הצבאי והשבתת האונייה; הסרת צו המעצר מעל האונייה ביום הכרזת העצמאות; החלפת "נמל הבית" של האונייה מפנמה לחיפה; החלפת דגל האונייה לדגל מדינת ישראל; ועוד.
שולי הדפים מוחתמים בחותמת קונסוליית פנמה בניו-יורק – דגל המדינה הפיקטיבי תחתיו הפליגה האונייה, ותחילתו של היומן ממולא בכתב-יד שונה, באיטלקית (כנראה, כתב-ידו של איש צוות שהשיט את האונייה בתחילת המסע, מארה"ב לאירופה).
"עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" היו כלי השיט הגדולים ביותר שהשתתפו במבצעי ההעפלה לארץ ישראל. האוניות נרכשו בידי "המוסד לעלייה ב'" בשנת 1947 בארה"ב (שמותיהן המקוריים היו "פאן קרסנט" ו"פאן יורק"), ובזכות גודלן החריג ומערכות האוורור שלהן יכלו לשאת כ-7,500 מעפילים כל אחת. במשותף, נשאו השתיים כחמישית מכלל המעפילים לארץ ישראל.
בשנת 1947 הפליגו שתי האוניות לנמל ונציה תחת הדגל של פנמה, ומשם נדדו אל קונסטנצה (רומניה) ושופצו בחשאי כדי להפוך מאוניות סחר לאוניות מעפילים. במשך מספר חודשים סירבה הנהגת היישוב לאשר את הפלגתן (בעיקר בשל החשש לפגיעה בסיכויי ישראל לקראת הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר), ולבסוף, בחודש דצמבר 1947, יצאו השתיים "על דעת עצמן" לכיוון ארץ ישראל. כשהיו בלב ים, בחר להן דוד בן גוריון את שמותיהן העבריים, "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות".
מסען של האוניות נתגלה בידי הבריטים בשלב מוקדם, ומשחתות נשלחו כדי למנוע את הגעתן ארצה. מחשש לחיי הנוסעים, נצטוו מפקדי האוניות לציית לפקודות האנגלים, והן שטו ללא התנגדות אל מחנות המעצר בקפריסין והושבתו מפעילות. בהתאם לסיכומים, נותרו מפקדי האוניות על הסיפון במשך כל חודשי המעצר, מלווים בצוות קטן, ושמרו על תחזוקתן וכשירותן להפליג (מפקדה של "עצמאות" יצחק אהרונוביץ' הקפיד למלא את יומן האונייה גם בתקופה זו).
עם הכרזת המדינה, ביום ה' באייר תש"ח, נערך טקס חגיגי על סיפונן של "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות", ומעט אחר כך – הוסר מהן הדגל של פנמה והונף דגל ישראל – והן יצאו לנמל חיפה. בחודשים שלאחר קום המדינה הובילו "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" רבבות של עולים מקפריסין, איטליה, מרסיי וצפון אפריקה.
מצורף: פתק בכתב-יד ובו מעין מקרא לעמודי היומן שבהם נרשמו אירועים בעלי חשיבות (כנראה, בכתב-ידו של רב החובל יצחק אהרונוביץ').
[62] דף, 34.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים, כתמים וקרעים בשוליים של העטיפה. לאורך השדרה מודבקת רצועת בד, עם קרעים ופגמים. חותמות דיו על כל אחד מהעמודים.
