מנורת שבת וחג. איטליה, כנראה ונציה, המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19.
פליז יצוק וחרוט; פליז מנוסר, רקוע ומוחתם.
מנורה גדולה ומעניינת המשלבת אלמנטים איטלקיים והולנדיים, המורכבת משישה חלקים: עיטור עליון בצורת כתר, עיטור בצורת נשר דו ראשי, עיטור כדורי המשמש גם כרפלקטור (מחזירור), אגן שמן גדול בעל תריסר פיות צבוטים, קערית נטף, ומשקולת.
הכתר, אגן השמן וקערית הנטף מעוטרים בדגמים צמחיים עשירים ותואמים; העיטור הכדורי מעוטר אף הוא בזר עלים.
המבנה הכללי של המנורה תואם לסגנון אשר נפוץ במנורות שבת הולנדיות מהמאה ה-18, וגם עיטוריה מזכירים עיטורים הרקועים במנורות חנוכה הולנדיות מפליז מהמאות ה-18 וה-19. אך יחד עם זאת צורת אגן השמן מרובה הפיות אופיינית למנורות שבת איטלקיות. עיטור הנשר הדו ראשי מופיע לעתים במנורות שבת גרמניות ("יודנשטרן"), אך כאיבר עצמאי הוא מתועד רק במנורות שבת בודדות עשויות כסף, מאנגליה ומגרמניה.
גובה: 86 ס"מ בקירוב. רוחב אגן השמן: 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים. פס מתכת עבה מולחם בחלקו הפנימי של הכתר, במרכזו נקבים המשמשים לתלייה. מצורף מוט לתלייה (מאוחר).
מקור: אוסף פרטי של משפחה ממוצא ונציאני.