מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוסון הגה"ק רבי "ישראל צבי ר"ב" [רוטנברג]. קוסון, תרח"ץ [1938].
נכתב אל האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש ואל נשיאות כולל מונקאטש. האדמו"ר מבקש מהם לבוא לידי פשרה עם "סופר הכולל" מירושלים, שתבע לדין-תורה את נשיאות ה"כולל" וזכה בתביעתו: "וראוי למלאות חסרונו ותביעתו... אשר לא טוב הדבר שהאיש יעבוד עבודתו... במר נפשו ואי רצון, אדרבה צריך לראות שיעבוד עבודתו בלב ונפש חפצה כראוי, ובכן נא למעה"ש לראות לתקן הענין הזה ולבא עמו לידי גמר בטוב טעם ודעת...". בראש המכתב נרשם: "העתק", אולם לפי השוואת כתבי-ידו היוצאים ממקום אחר, גם ה"העתק" הוא בעצם כתב-יד קדשו של בעל ה"אור מלא".
האדמו"ר השלישי מקוסון – רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג בעל ה"אור מלא" (תר"ן-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר הראשון מקוסון רבי יהוסף רוטנברג אב"ד קוסון (תרי"ג-חשוון תרע"ב), וחתן אחיו הגדול האדמו"ר השני מקוסון רבי חיים שלמה רוטנברג (תרל"א-תר"פ). לאחר פטירת אחיו וחותנו בשנת תר"פ, עלה רבי ישראל צבי על כס אביו כאדמו"ר וכרב העיר קוסון, ואף הקים בעיר ישיבה בשם "עטרת ישראל". בזיווגו השלישי נשא רבי ישראל צבי את הרבנית בת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפרט, נכדת ה"דברי חיים". נודע בגאונות הרבה ובגדלותו בחכמת הקבלה, דרכו הייתה לזמר ולרקוד בשבת קודש, וחמיו הרה"ק מראצפרט העיד עליו, שכל ריקודיו מכוונים על פי סוד מתורת האריז"ל (רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שצג-שצד).
[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות ודיו. בלאי וסימני קיפול.
