שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תשי"ב / תשי"ח [1952-1958].
נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן, בעניינים ציבוריים ופרטיים.
במכתב מחודש אדר תשי"ב, מברכו רבי אברהם שיזכה לראות נחת מבניו ומבנותיו, ומספר לו על בנו ר' זלמן יוסף [יפה'ן], שהוא "לומד בשקידה בכמות ובאיכות, כן יתן ד' שיהי'[ה] תורתו אומנתו, ואז יש תקוה שבע"ה יפעל גדולות בזיכוי הרבים וד' יהיה בעזרו".
בהמשך המכתב הוא כותב על תלמידו רבי גרשון ליבמן, מקים ישיבות נובהרדוק בצרפת, ועל מפעליו "להצלת ילדי מאראקא ואלז'יר ועוד שהולכים לאבדון". מהדברים עולה כי לרבי אברהם הייתה איזו ביקורת על חוסר שיתוף הפעולה בין תלמידיו, והוא מבקש מהרב"צ ברוק שיחזק את רבי גרשון "בחליפות מכתבים ע"ד [על דרך] ישראל ותורת ישראל הראויה שתתפשט עי"ד בית יוסף בגון האמיתי של עבודת עצמו ועבודת הרבים בכמות ובאיכות ולחזור עטרה ליושנה, וחבל על השבשתא כיון דעל על להיות הכחות מפוזר ומפורד, תחת אשר העולם מתאגדים ומתקשרים יחדיו – ואין אנו מתחכמים כעצת מרן הגרי"ס זצ"ל... בדרכיו נלך וממנו נלמוד וד"ל...".
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השנייה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
2 מכתבים. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. באחד המכתבים קרעים קלים ונקבי תיוק.
