חמשה ספרים (בארבעה כרכים) מדפוסי שנות הת"ר [המאה ה-19 וראשית המאה ה-20] – מספרייתו הפרטית של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, עם חותמות בעלות מתקופת כהונתו כ"אב"ד פיעטרקוב". בספרים מופיעות גם חותמות של ספריית הישיבה בלובלין (אליה עברו הספרים לאחר פטירתו) – "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין":
• ספר מגלה עמוקות, רנ"ב אופנים לביאור תפלת "ואתחנן" על פי הקבלה, מהגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא. לבוב (למברג), דפוס דוב בעריש לוריא, [תרי"ח] 1858. רישומי בעלות בדף השער: "שלמה משולם שטע[---?] פיעטרקוב"; "הק' יצחק".
• ספר שו"ת מהר"ח אור זרוע. לייפציג, דפוס כ. ו. פוללראטה, [תר"כ 1860]. חתימה בדף השער: "אהרן יעקב הלוי איש הורוויץ".
• ספר שו"ת תרומת יד, חלק ראשון, יד יוסף, מאת רבי מרדכי אליאשברג אב"ד בויסק. ווילנא, דפוס הלל דווארזעץ, תרל"ה 1875. ללא שני דפים עם "מענה על דברת בני האדם במחברי ספרים ומוציאיהם לאור", ו-"פותח יד" – מפתחות, שאינם מופיעים בחלק העותקים. נכרך עם: ספר קסת יהונתן, משא ומתן הלכתי בסוגיות שונות, מאת רבי יהונתן אליאשברג אב"ד פומפיאן, בנו של רבי מרדכי אליאשברג. ווילנא, דפוס הלל דווארזעץ, תרל"ה 1875. ללא דף המפתחות בסוף.
• ספר אור ישראל, חלק ראשון ושני, ביאור על מאמרי חז"ל בש"ס הכוללים אזהרות חמורות, ודרושים לזמנים שונים, מאת רבי ישראל רבינוביץ'. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, [תרס"ג] 1903. רישום בכתב-יד בדף השער: "הרב אברהם יצחק יעקב פאקס".
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו גינוני-מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
