שאל על פריט זה

פריט 244

כתב-יד – מדרש "חמדת ימים" לרבי שלום שבזי – תימן, המאה ה-19

כתב-יד, מדרש "חמדת ימים" על חמשה חומשי תורה, מאת רבי שלום שבזי. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה. שער מעוטר. השער, כותרות העמודים ותיבות פתיחה, מעוטרים בצבע.
בדף השער נכתב בין היתר: "זה ספר חמדת ימים, חיברו החכם השלם המקובל האלהי כמהר"ר שלום בן יוסף אלשבזי זלה"ה... ואני הכותב ראיתי בהעתק גיליון של ר' שלום הנזכר טעמים חוץ לדפים וכתבתי אותם בפנים לפי שהם דברים עריבים וטעמים נחמדים והקורא בהם ולא הבין ידיניני לכף זכות".


הקדמת המחבר לא הועתקה כאן, ובמקומה הועתקה הקדמת הסופר (תחת הכותרת המוטעית "הקדמת המחבר"), המספר כיצד הגיע לידיו הספר "חמדת ימים": "והנה איש נבון וחכם לקראתי, ריכא ובר [ר]יכא, תם וישר בא מארץ מרחק, ויריאיני ויצחק, שמו משולם בן כמהר"ר יוסף הכהן... ויפתח לי את שקו והנה הוציא חפצי ורצוני זה הספר הנ[קרא] חמדת ימים, חיברו החכם הנזכר מוהר"ר שלום שבזי זצוק"ל מן הגולים אשר בארץ התימן... והוציא משכלו קצת פירושים, נותנים אמרי שפר, כל מקום שיזכירם מחבר הספר, ויש בו נופך מס' סגולת ישראל שחיבר כמהר"ר ישראל זלה"ה... כה דברי הצעיר לבית אבי בוטח בחסד שדי סעדיא בר שלמה בר חסדאי...".
כפי הנראה, סופר כתב-היד שלפנינו אינו רבי סעדיה בר חסדאי הנזכר, אלא הוא העתיק הקדמה זו כצורתה (יש לציין כי הקדמה זו מופיעה בלא-מעט כתבי-יד, כגון בכת"י ירושלים – מכון בן צבי 1175, ובכת"י ירושלים – מיכאל קרופ 978-979, ועוד).
לפנינו נוסח קצר יותר של החיבור (כנראה ממהדורה מוקדמת יותר של המחבר, ראה להלן על המהדורות השונות שהכין המחבר), השונה מהמופיע במהדורות הנדפסות. בכתב-היד שלפנינו מופיעות מספר הגהות בתוך "חלונות" וכן נכתבו הגהות בשוליים. חלק מהגהות אלה מופיעות בנדפס וחלקן לא. על אף האמור בשער, כאן לא נוספו קטעי ה"ת"ט" [=תוספת טעמים] שהוסיף המחבר במהדורה מאוחרת יותר.


המחבר, רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי – הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. ידוע כי הרב שבזי כתב כמה וכמה מהדורות ל"חמדת ימים" (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). במקומות רבים מובא כי כתב את החיבור לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך מדובר כנראה בטעות (ראה: ספר נפלאות מתורתך, במדבר, חלק שני, מאת הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשס"ט, עמ' קנו); וראה כתב-יד "חמדת ימים" (מכירת קדם 85 פריט 241) שבדף השער שבו מקור קדום לזמן כתיבת החיבור: "...וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי [=ת"ך ליצירה]".


[171] דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. רישומים. כריכה חדשה.


מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.105.