כתב "פיטורין" מטעם ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, שנכתב לשד"ר רבי יוסף בכור ן' ויניסטי [בנבנשתי], לסיכום מסע שליחותו בערי הודו, בחתימת חכמי הישיבה המקובלים – רבי יוסף ויטאל, רבי נסים עיני, ורבי ששון ב"ר משה [פארסייאדו] בעל ה"שמן ששון", עם חותמת הישיבה. ירושלים, תרמ"ח [1888].
במכתב מובא חשבון ההוצאות וההכנסות של השד"ר "מיום צאתו מפתח עיה"ק ירושלם ת"ו עד יום בואו פה עה"ק לחטו"ל [=לחיים טובים ולשלום]". חכמי הישיבה מאשרים כי פרע את כל הסכום שנותר בידו לאחר ניכוי ההוצאות, "פטרנו אותו פיטור גו"ש שו"ק [=גמור ושלם, שריר וקיים] מכל הטענות ותביעות שהיה לנו עמו...".
השד"ר רבי יוסף בכור ב"ר רחמים שניאור בנבנשתי (נפטר תרע"ו), נולד בירושלים בשנת ת"ר בערך. בשנת תרנ"ד שימש כחבר בית הדין של הספרדים בירושלים, ובשנת תר"ע כבר מונה לאב"ד. רבי יוסף יצא שבע פעמים בשליחות ארץ ישראל, תחילה בשנים תרל"ד-תרל"ה בשליחות ישיבת "בית אל", לאזור סוריה, בבל וכורדיסטאן. בשנת תרל"ח נשלח על ידי כוללות ירושלים למרוקו, ובשנת תרמ"ו נשלח שוב למרוקו, הפעם על ידי כוללות חברון. בשנת תרמ"ז יצא בשליחות ישיבת "בית אל" לערי הודו וסין. הוא היה השליח השני שנסע לסינגפור אחרי רבי יעקב ספיר. לאחר מכן יצא שוב בשנים תר"ס ותרס"ד לערי מרוקו, ושנה לאחר מכן לשליחות נוספת בערי הודו.
כתב הפיטורין שלפנינו פורסם, יחד עם תעודות נוספות הקשורות לתולדותיו ולמסעות השליחות שלו, על ידי מאיר בניהו במאמרו 'השד"ר רבי יוסף ן' וינישטי', ירושלים – רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה, שנה ראשונה, ירושלים תש"ח, עמ' קפ-קפה; על שליחותו ראה גם: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 749.
המקובל רבי יוסף ויטאל (נפטר תרמ"ט), מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ומעורכי כתבי האר"י עם הגהות הרש"ש שנדפסו בירושלים.
המקובל רבי נסים עיני (נפטר תר"ס) מגדולי חכמי ומקובלי בבל. תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך. עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ז והתיישב בירושלים והיה לאחד החכמים הנודעים בישיבת המקובלים "בית אל". נהג לחתום את הגהותיו בראשי התיבות "אנ"י" [=אני נסים יצ"ו], וכן נהג לחתום במליצה: "מה אני, נסים ענ"י".
המקובל רבי ששון פריסייאדו בן משה (תקפ"א-תרס"ג), בעל ה"שמן ששון". נולד בבוסניה ועלה לארץ ישראל יחד עם אחיו הגדול רבי אפרים. היה מגדולי חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", פרנס ומנהיג הישיבה במשך שנים רבות. נסע מספר פעמים בשליחות הישיבה לערי בבל. עמד גם בקשר עם גדולי החסידות, והאדמו"ר משיניווא הגיע לבקרו בביתו, בעת ביקורו בירושלים. חיבר את חמשת חלקי ספרו "שמן ששון", שהם מספרי היסוד של חכמת הקבלה. על מצבתו בהר הזיתים נכתב "ראש חסידי בית אל".
[1] דף כפול. 13 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים.
