מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהושע זליג רוך. לומז'ה, תרצ"ב [1932].
המכתב נשלח אל "ידי"נ הרב הגאון המפורסם כו' כש"ת מוה"ר ישראל זיסל דבורץ". המכתב עוסק במינויים לישיבת לומז'ה ובהסדרת החובות של הישיבה בפתח-תקוה. במכתב נזכר כישלון הנסיון למנות לכהן בישיבה את "הרב ר' יוסף אריה מקאברין" [הגה"צ רבי יוסף אריה לייב ננדיק], והעלאת האפשרות למנות את "הגאב"ד דפ"ת" רבי ראובן כ"ץ אב"ד פתח תקוה לחבר הנהלת הישיבה בפתח תקוה, יחד עם הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון, גיסו של רבי יהושע זליג.
הגאון רבי יהושע זליג רוך (תר"מ-תש"ב, אוצר הרבנים 5769), "העילוי מראקישוק", מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. מהאריות שבחבורה שנשלחו ע"י ה"סבא מסלבודקה" להכניס את רוח המוסר בישיבות טלז ומיר. חתנו של רבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומז'ה. עמד בראשות הישיבה בלומז'ה יחד עם גיסו רבי יחיאל מרדכי גורדון. לאחר שהוקם סניף הישיבה בפתח תקוה בשנת תרפ"ו, הגיע רבי זעליג מפולין לארץ ישראל לעמוד בראשות הישיבה, ובהמשך כשהגיע גיסו רבי יחיאל מרדכי לפתח תקוה לכהן בראשות הישיבה, חזר רבי זעליג לפולין כדי להנהיג את הישיבה המרכזית בעיר לומז'ה. נרצח בשואה במוצאי יום הכיפורים תש"ב כשהוא לבוש קיטל ומעוטף בטלית.
מקבל המכתב, הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה-תשכ"ח), מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. יד-ימינו של "הסבא מסלבודקה" – רבי נתן צבי פינקל, ואיש-אמונו של ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. כיהן ברבנות בעיירות יעזנה וקמאיי בליטא. איש רב פעלים לתורה ולמוסר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים בליטא רשת ישיבות קטנות ותלמודי תורה "יבנה", יחד עם מורו ורבו הגרמ"מ אפשטיין. רבי ישראל זיסל היה חלוץ עולם הישיבות הליטאי בארץ ישראל, יזם והקים את פתיחת סניף ישיבת סלבודקה בעיר חברון (והקים לשם כך את "בנק חברון" יחד עם אחיו רבי יצחק דבורץ, מנהל הישיבה). הקים את כוללי האברכים הראשונים בפתח תקוה וירושלים, ישיבות ותלמודי תורה. מייסד ועורך כתב העת "תבונה".
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. סימני קיפול. נקבי תיוק.
