שופר של רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שופר קטן וצר. פיהו הרחב של השופר מנוסר בדגם משונן.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את השופר הקטן של אדמו"ר האמצעי. בשופר נוצר חור והוא נפסל בתקופת הרש"ב, כשעוד היינו בליובאוויטש. סבי [הרש"ב] היה נסער מכך שהשופר נפסל. הוא העניק לי אותו במתנה ברוסטוב בשנת 1918". האישור מתוארך – 4 במרץ 1990.
מנהגם של אדמו"רי חב"ד היה לתקוע בעצמם בשופר ולהוציא את הרבים ידי חובה. מסופר על אדמו"ר האמצעי שלא ידע לתקוע בשופר (המלך במסיבו, א', עמ' נב; אך ראה שם בהערה שמביא כי האדמו"ר הזקן הוא שלא ידע לתקוע בשופר; ראה גם: "אוצר מנהגי חב"ד", אלול-תשרי, עמ' קז, סעיפים רכה-רכו, ושם בהערה).
אורך השופר: 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים.
מצורפת תיבת-עץ, מגולפת ומעוטרת בעיטורים נאים, שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (התיבה נמסרה יחד עם השופר שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
