שלושה מכתבים ומסמכים מארכיון משפחת ניימרק (מרבני חב"ד ברוסיה):
• דף בכתב-יד הגאון רבי ישראל יעקב ניימרק אב"ד נובגורד-סברסק (אחיו הבכור של הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב). [נובגורד-סברסק, תרכ"ה 1864]. כתב קבלה והתחייבות: "ח"י [חתימת ידי] דלמטה תעיד עלי כמאה עדים, איך שקבלתי עלי מרצון נפשי הטוב בדיבור מפורש באו"ש [אלה ושבועה] חמורה... איך שאסור לי לשתות שום משקה ממינים המשכרים הן ממיני יו"ש והן ממיני דבש והן ממיני יין גפן והן פארטער, זולת כוס קידוש והבדלה בשבתות ויו"ט, וד' כוסות... הן רב או מעט בשום מקום ובשום זמן... ולראי' באתי עה"ח יום ועש"ק כ"ו מרחשון הכתר [=תרכ"ה 1864] ישראל יעקב ברמ"ד [משה דוב] ז"ל ניימארק". [כפי הנראה, כתב התחייבות זה נכתב בשל תפקידו של הרב ניימרק כשוחט ובודק, על פי תקנה קדומה שהשוחטים יקבלו על עצמם להימנע לחלוטין משתיית שיכר בימות החול. ראה נוסח תקנת המגיד ממזריטש אצל מונדשיין, מגדל עוז, עמ' תסז; ראה עוד: ר' יאשע שו"ב, מנחת יוסף, הלכות שחיטה, סימן א, ס"ק קטו; שמלה חדשה, סימן א, סעיף לו].
• מכתב שו"ת (2 עמודים בכתב-יד) אל הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב, מאת רבי אורי אריה ליב כץ מו"ץ בעיירה פאהאר הסמוכה (מחוז צ'רניגוב). [זלינקה?], יום א' ראש חודש תמוז תרנ"ב [1892]. שאלה בענין שינוי מקום ארון הקודש מצד מזרח לצד דרום: "...נשאלתי בביהמ"ד שמקום הארון לצד מזרח כנהוג בכל המקומות, וכעת רוצים לבנות עוד בנין לביהמ"ד בכותל המערבי, ורוצים להעמיד הארון לצד דרום... והמורה דכאן לא אמר בזה כלום, גם אביו שבזיביקאוו לא רצה לומר בזה, אך איש אחד... שהוא למדן כדרך המתנגדים הביא הלאנדקארט [מפת המדינה] והראה להם שמחוז צערניגעב עומד כנגד ירושלים, היינו דרום שלנו... אם האמת הוא כך נעלם ממני כי אני לא ראיתיו את הלאנדקארט, אך בחלקלקות לשונו וגם מחזיקים אותו ללמדן מופלג קרוב שישמעו לדבריו, ובראותי זאת נבהלתי...". בשולי המכתב נרשמה הכתובת (ברוסית) למשלוח מענה בעיירה זלינקה (Zlynka) הסמוכה.
• שטר מכירת חמץ (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק אב"ד פרען (נכד הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימארק אב"ד סטראדוב). פערן, י"ד ניסן תרע"ב [1912].
3 דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר תרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד ומחשובי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. כיהן ברבנות כמה עיירות חב"דיות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעוויל (תרמ"ח-תרנ"ג). הגאון רבי אלעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק העיד עליו שיש לו "לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". בן ה"צמח צדק", האדמו"ר המהרי"ל מקאפוסט כתב אודותיו שהנו "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". רבי משולם זלמן עסק רבות בסיוע לבחורי ישראל להינצל מגזירת הגיוס לצבא הרוסי. עקב הלשנה, הוא נחקר והוחזק במעצר כשנתיים וחצי, יחד עם שמונים איש מיהודי סטרדוב, מחורף תרמ"א עד תשרי תרמ"ד [פרשת ההלשנה, ימי שבתו במאסר, וזיכויו המפתיע במשפט, תוארו בצורה ספרותית על ידי הסופר ד"ר פישל שניאורסון, בספרו "כוחה של סנגוריה"; תל-אביב תשכ"ז]. אחיו הבכור של רבי משולם זלמן, הגאון רבי ישראל יעקב ניימרק, כיהן כאב"ד נובגורד-סברסק, ואחיו הצעיר רבי אהרן כיהן כאב"ד חוטימסק. נכדו, הרב אברהם יעקב ניימרק אב"ד פרען שבליטא, עלה לארץ בשנת תרפ"ד, וכיהן כאב בית-דין ורב בתל-אביב. הוציא לאור את סדרת הספרים "אשל אברהם" על התלמוד.
