מכתב ארוך (שני עמודים; 42 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים, אל בית-חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים, חורף תש"ז בקירוב].
המכתב ממוען אל ר' יוס'ל אשכנזי, המשב"ק הנודע של חותנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, ובו מוסר רבי חנניה יו"ט ליפא דיווח מפורט על המצב בישיבת "ייטב לב" בירושלים (המכתב נשלח כנראה בחורף תש"ז, חודשים ספורים לאחר שהאדמו"ר רבי יואל ומשמשו ר' יוס'ל עזבו את ארץ ישראל ועברו לארצות הברית).
נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי חנניה יו"ט ליפא מתקופת מגוריו בירושלים: "חנני' יום טוב ליפא טייטלבוים אבד"ק סעמיהאלי ראבד"ק סאטמאר יצ"ו – חו"פ ירושלים עיה"ק ת"ו, בית ישראל החדשה".
בפתח דבריו כותב רבי חנניה יו"ט ליפא: "נהניתי לשמוע מבריאות כ"ק דו"ח [דודי-חמי] הגה"ק שליט"א, יוסף ה' כחו וחילו להרחיב גבול דקדושה בשם בתורה וי"א באורך ימים ושנות חיים מעתה ועד עולם".
עיקרו של המכתב מתאר את התפתחותה של ישיבת "ייטב לב" שייסד רבי חנניה יו"ט ליפא בירושלים, בימיה הראשונים של הישיבה: "הנני להודיע לך בפרטיות מהנעשה והנשמע בענין הישיבה...". הוא מתאר בעשרה סעיפים את קורות הישיבה מעת שהאדמו"ר ומשמשו עזבו את ירושלים - מצב בחורי הישיבה ("נתקבל להישיבה אחיו של הב' טבל, הב' אביגדור, שבא בימים אלו מקאפריסין... הוא בחור טוב ומתמיד נפלא כמו אחיו"; "זמן החתונה של הב' יחיאל שטעסיל נגבל על ר"ח כסלו, המחותנים הי' אצלי..."); צורכי הישיבה ("היות שימי החורף ממשמשים ובאים, וישנם בחורים שחסר להם מלבושי חורף - היינו, למי – אובערעק – ולמי סוועטער וכ', ע"כ נכון מאד שתדאג לזה בעוד מועד"); הוצאות והכנסות הישיבה, נדבות ותרומות שהתקבלו, וכספים שנתרמו באופן אישי עבור האדמו"ר ("בימים אלו בא אלי... והביא סך חמישים לא"י... מהרה"ק מלוצערן אשר במדינת שווייטץ, והמביא אינו יודע מה כוונת המשלח... אם הסך הזה הוא בשביל הישיבה או כסף פרטית בשביל דו"ח [=דודי-חמי] הגה"ק שליט"א"); ביקורו של הרב זק"ס בישיבה ("ההזדמנות להתראות אתו ולדבר אתו פא"א ולהסבירו מצב ומטרת ישיבתנו הק'"); ועוד.
רבי חנניה יו"ט ליפא מסכם את מכתבו ומברך: "לפי זכרוני כבר רשמתי וכתבתי מכל וכל הנשמע ונעשה בעניני הישיבה מעת נסיעתך מפה, ויתן ה' שנזכה לבשר ולהתבשר בש"ט ואך טוב וחסד כ"ה [כל הימים] – ש"ב הדר"ש [שאר בשרו הדורש שלומו] באהבה, והמצפה לישועה משמים בקרוב, הק' חנניו"ט ליפא טיטלבוים".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא - בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב (שהגיע לשם יחד עם משמשו ר' יוס'ל אשכנזי כשנה וחצי קודם לכן, בראשית שנת תש"ז). ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נשא בזיווג-שני את אלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
רבי אפרים יוסף דוב (ר' יוס'ל) ב"ר שרגא פייביש אשכנזי (תרע"א-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי סיכה. כתמים קלים.
