שלושה מתווים לכיסוי למצות מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת], תרע"ד (1913/4) עד תרצ"ה (1934/5) בקירוב.
עיפרון, דיו ועפרונות צבעוניים על נייר.
שלושה מתווים שונים; שניים מהם נועדו להכנת מתנה לתורמים, ומעוטרים בין היתר במילים "מנחה שלוחה". המתווים מציגים אלמנטים שונים מענייני הפסח וארץ ישראל: סימני הקערה, שני גדיים, מקום המקדש, הכותל המערבי, שבע הספירות המקבילות לסימני הקערה מסודרות על גבי מגן דוד, פסוקים, הברכה על אכילת מצה ועיטורים צמחיים. שניים מן המתווים מתוארכים (תרע"ד, תרצ"ה). על אחד מן המתווים מופיעה הכתובת "ירושלם Jerusalem", אולם אף הוא ככל הנראה נעשה בצפת.
34X31 ס"מ; 37X36 ס"מ; קוטר 59 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים וכתמים. קמטים.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
