ספר אם הבנים שמחה, "על גאולתינו ועל פדות נפשינו מגלות האחרון הזה", מאת רבי יששכר שלמה טייכטל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תש"ג-[תש"ד 1943]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של ספרו הנודע של רבי ישכר שלמה טייכטל, העוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, באהבת ארץ ישראל ובלימוד זכות גם על אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, בקרב התנועה הציונית. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל.
החיבור נכתב בתנאים קשים, בעת שהסתתר המחבר מפני הנאצים, וחרף זאת מובאים בו מאות מקורות מספרים שונים, אותם ציטט המחבר מזכרונו. הדפסת הספר הסתיימה בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים טרם לפלישה הגרמנית ולהשמדת יהדות הונגריה.
חתימה בדף המגן: "שלום פריעדמאן מדפיס", ולצדה רישום בעלות שלו בהונגרית. בדפי הספר מספר הגהות (בעפרון) מעניינות במיוחד, בכתב-ידו של החותם הנ"ל, בהן עדות מכלי ראשון למאורעות השואה בטרנסילבניה, שנכתבו בעת התרחשותם, בשלהי שנת תש"ד.
הגהה בכתב-יד בעמוד פ (בהתייחסות לדברי המחבר על "מה שנעשה עם אחב"י בנ"י בפולין ובמדינת סלאוואקייא ושאר מדינות איירופא"): "כמו באונגארין מיום כד אדר שנעשה עולם הפוך לגמרי, וכל האכזריות שנמנו כאן מה נעשה בסלאוואקייא, כמו כן אצלינו ר"ל, מי יודע עד מתי השם ירחם! פה טשיקסערעדא א"ך מנחם אב תש"ד לפ"ק, שלום פריעדמאן בודאפעסט".
בעמוד רפד הגהה קצרה המתייחסת לדברי המחבר על הגזירות העוברות כעת על עם ישראל ומציין את השנים ("בגזרות דארבע שנים שעברו עלינו אשר הכותב קורות הדורות יוכל לכנותם גזירת ת"ש-תש"א-תש"ב-תש"ג"), הוסיף המגיה בכתב-יד: "ועוד תש"ד".
הגהה נוספת בעמוד שמא, בה מביע הכותב תקווה לגאולה (באותו מקום עוסק המחבר בעניין האבנים שלקח יעקב אבינו ושנעשו לאבן אחת): "וגם אבן הוא ר"ת א'נחנו ב'מהרה נ'גאל והבן, שלום פ"מ [פרידמאן]".
רבי שלום פרידמאן (תרע"ז-תשנ"ה), יליד העיר מישקולץ שבהונגריה. שימש כמדפיס בבודפשט, ובשנת תש"ג הדפיס את דרשתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, שנאמרה על ידו בבית הכנסת הגדול בבודפשט (ממנה שרדו כפי הנראה עותקים מעטים). בדרך שאינה ידועה שרד את השואה, לאחר שכל משפחתו נספתה באושוויץ. לאחר שעלה לארץ הקים בתל-אביב את "דפוס אשל" (שלום פרידמן), בו הדפיס גם מספר קונטרסים פרי עטו, בהם קונטרס "שלום אהלך", "שלום ירושלים", ועוד. נפטר בבני ברק בשנת תשנ"ה.
צ'יק-סערעדא, אותה מציין רבי שלום בהגהתו כמקום הכתיבה, ממוקמת במחוז צ'יק שבטרנסליבניה (כיום ברומניה), אך בזמן השואה הייתה תחת ריבונות הונגרית. בזמן כתיבת ההגהה, ב-כא אב תש"ד (10 באוגוסט 1944), כבר גורשו כנראה רוב יהודי האזור לאושוויץ. יתכן שכתב זאת בעת היותו במחבוא.
מחבר הספר, רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן. בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות קנאיות נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכמורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספר שלפנינו, שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסופר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.
[11], ג-שס עמ'. 23 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש וכהה. מצב טוב. כתמים. סימני עש זעירים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
