מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמאן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. [ברגן בלזן?, חשון תש"ו בקירוב 1945].
נשלח אל "ידיד נפשי הרה"ג ר' בן ציון שליט"א" [הגאון רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים]. רבי גרשון מספר לו על הקמת ישיבת נובהרדוק במחנה הפליטים [ברגן בלזן], ומודה לו על משלוח המכתבים עם דברי חיזוק ונחמה לפליטי החרב ניצולי השואה: "...אין לשער השמחה שלי בקבלת מכתבך, בקראתי הדברי ניחומין שלך, ומה טוב הי'[ה] לו כתבת לי ולנו לכל בני הישיבה מכתבי חיזוק וניחום". בענווה נובהרדקאית אופיינית כותב רבי גרשון על המצב הקשה עד כדי כך שהוא זה הצריך לעמוד בראש הישיבה...: "כי למותר לתאר לך המצב שלנו איך שנשארנו בלי שום צאר [=מלך] ומשפיע ודי לנו מזה שאני צריך להיות המשפיע והעומד בפרץ ולקיים ה'במקום שאין איש השתדל להיות איש'. אעפ"כ עלתה בידי ב"ה לפעול הרבה והישיבה מתגדלת ומתפתחת מיום ליום ומשעה לשעה בין בכמות בין באיכות". רבי גרשון מתאר את מצב הישיבה בבנין מיוחד במחנה, עם בית מדרש וסדרי לימודים קבועים: "...וב"ה שבימים האחרונים השגנו בלאק מיוחד... בעד הישיבה ונתרבו התלמידים עד למאה ויותר, וישינים ביחד ואוכלים ביחד, וגם באיכות סדרתי חבורות וקובעים עבודה והולכים כבר לבה"מ שסדרתי עתה ללמוד מוסר.... גם בלימוד מסודרים בצד היותר טוב ב"ה ע"י אבריכים ובחורים גדולי תו"י [תורה ויראה]...".
רבי גרשון מספר על ההתלבטויות והקשיים: מחסור בספרי לימוד ובספרי מוסר; משלוח תפילין וספרים שעדיין מתעכב ולא הגיע אליהם; הצעת הרב דסלר מלונדון להעביר את הישיבה לאנגליה; אפשרות קבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל – "...שמי יהיו מהראשונים אם לא אנחנו השארית הפליטה מהשארית הפליטה"; ועוד. הוא מספר על מכתבים שקיבל ממורם ורבם "אדמו"ר ר"א שליט"א" [רבי אברהם יפה'ן] והוא מתפלא שאינו שומע כלום על רבי יהודה ליב נעקריץ חתן רבי אברהם, ואינו יודע אם ניצל מהשואה. הוא מתעניין אודות ידידים נוספים וקרובי משפחה ושואל האם יש מידע עליהם והאם ניצלו מהשואה, ועוד.
הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.
[1] דף, כתוב משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדף. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
