שלוש מחברות בכתב ידו של המקובל הקדוש רבי יהודה ליב אשלג בעל "הסולם". [ארץ ישראל, שנות התר"פ בקירוב].
שלושה חיבורים בקבלה ובביאור דברי הזוהר בכתב-יד קדשו של בעל "הסולם". שמות החיבורים כפי שנכתבו על גבי עטיפות המחברות: " קשרי הצנורות" – כולל מאמרים בסוגיות קבליות (כותרת בעמ' יב: "תורה דשבת נחמו תרפ"ב" – מנחם אב תרפ"ב 1922); "ליקוטי זוהר וסדרי מאורות" – כולל דרושים, ביאורים וחידושים בדברי הזוהר ובמושגים קבליים (במספר מקומות תיארוך מסוף שנת תרפ"ג ותחילת שנת תרפ"ד 1923); " תרומת נצח ח"ב – נח, לך, וירא, חיי שרה" – כולל ביאורים וחידושים על התורה ע"פ הקבלה, ועוד (עם תיארוך מתחילת שנת תרפ"ד, 1923).
שלושת המחברות נכתבו בכתיבה נאה וצפופה (כ-30-40 שורות בעמוד. חלק מהטקסט נכתב בשני טורים), וכוללות כשלושה חיבורים שונים (או חלקים מהם). למיטב ידיעתנו, חיבורים אלו לא נדפסו.
הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר ורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לארץ ישראל בחודש תשרי תרפ"א, הגיע לירושלים והקים בה את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה. במקביל היה מוסר שיעורים רבים בקבלה, בהם השתתפו אברכים נבחרים. לימים התלכדה סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים שהכתירוהו לאדמו"ר עליהם. בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה). באותה תקופה התיידד עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא באותה שכונה. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, אך התפרסם במיוחד בסדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש "הסולם" על ספר הזוהר. פירוש "הסולם" נדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.
שלוש מחברות: [27] עמ' כתובים; [28] עמ' כתובים; [31] עמ' כתובים. כ-21 ס"מ. כתיבה נאה וצפופה (כ-30-40 שורות בעמוד). מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וחלודה. בלאי ומספר דפים מנותקים. במספר עמודים דהיית דיו כתוצאה מרטיבות (אך האותיות ניתנות לפענוח).
לשתיים מהמחברות עטיפות מודפסות, בהוצאת "יוסף לוי חגיז – ירושלם", עם איורים של האמן מ. גור אריה.
