עיטור רשמי שהוענק לחברי משלחת הקיסר וילהלם השני לארץ ישראל, עם העתק מיניאטורי; ולוחית שנטבעה לכבוד ביקור הקיסר. גרמניה, 1898.
• Jerusalemkreuz – עיטור "צלב ירושלים", עשוי כסף משובץ אמייל אדום (עם סרט ענידה אדום). במרכזו כתר הקיסרות הגרמנית והכיתוב IR (הקיסר המלך), WII (וילהלם ה-II). בצדו האחורי תאריך חנוכת כנסיית הגואל – 31.10.1898 (בספרות רומיות). הזהבה חלקית.
העיטור הוענק לחברי המשלחת – אנשי חצר, שומרים ומלווים, לאחר שהגיעו עם הקיסר לירושלים. על פי עדותה של אחת מחברות המשלחת, Mathilde von Keller (1853-1945), עבר הקיסר בליל חנוכת כנסיית הגואל בין אוהלי המלווים, והעניק להם את העיטור במו ידיו. עיטור זה היה אחד משלושת העיטורים הבודדים בגרמניה הפרוסית שמקבליהם נדרשו לענוד תמיד בלבוש שרד.
לעיטור שלפנינו מצורפת מיניאטורה – העתק זעיר, זהה בכל פרטיו לעיטור המקורי, שנועד לענידה במקום העיטור הגדול. מיניאטורות מעין אלה יוצרו בהזמנה מיוחדת, על פי רוב בידי אותו יצרן, ונענדו על מנת להקל על הבעלים ולשמור על העיטור המקורי. המיניאטורה שלפנינו תלויה על שרשרת מקורית, עם סיכות לחיבור אל הבגד, ששמשה להצגת עיטורים מיניאטוריים בגרמניה הקיסרית ("Miniaturkette").
עיטור: 37.5 מ"מ. מיניאטורה: 16 מ"מ. פגמים ופיסות חסרות בציפוי האמייל של העיטור. נתונים בקופסה עם בטנה מרופדת.
• לוחית לכבוד ביקור הקיסר. פנים: דיוקן הקיסר והכיתוב Wilhelm II Deutscher Kaiser, ומעליו תאריך חנוכת כנסיית הגואל. גב: מראה כנסיית הגואל (נישאת על ענף שצומח מארון קבורה וכד אפר), והכיתוב Erloeserkirche zu Ierusalem. בשוליים העליונים של הלוחית חלק נוסף – עיר מזרחית עם כיפות ומגדלים שבמרכזה מונח כתר הקיסרות הגרמנית (העיר נראית משני צדי הלוחית והכתר מצדה הקדמי בלבד). חתומה: O. [Otto] Rohloff, ברלין.
נתונה בקופסה מקורית עם שקע להנחת הלוחית והטבעה מוזהבת של כתר הקיסרות הגרמנית.
107X60 מ"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים וכתמים בקופסה.
מסע הקיסר בלבנט
בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ערכו קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו, הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, מסע בערי האימפריה העות'מאנית, שיעדו המרכזי ירושלים. המסע נערך על רקע התפוררותה הצפויה של האימפריה העות'מאנית, ומאבק הירושה על "נכסיה" שניטש בין מעצמות אירופה. המסע ארך יותר מחודש, ובין מטרותיו ניצבו חיזוק קשריה של הקיסרות הגרמנית עם האימפריה העות'מאנית, ועידוד ההתיישבות הנוצרית בארץ ישראל. על המקומות בהם ביקרו הקיסר ופמלייתו נמנות אתונה, קונסטנטינופול, חיפה, יפו, רמלה, ירושלים וקהיר.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים שבו עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו, ה-"Camp Imperial", קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים. במהלך ביקורו בירושלים, שחלק חשוב בו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל ברובע הנוצרי, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, בבניין העירייה, ובמקומות נוספים, ואף נפגש בחטף עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך בליווי פמליה קטנה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותי דרג, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית).
מסע הקיסר תואר בזמנו במאות ספרים ומאמרים, והונצח במשחקי קלפים, במשחקי שולחן ובכרטיסי אספנות, עם נופי ארץ ישראל. גולת הכותרת של הנצחת הביקור הייתה גלויות הדואר שיצאו לכבודו: כ-350 מו"לים בגרמניה ובארצות אחרות הדפיסו גלויות לרגל המסע, בקנה מידה חסר תקדים בהיסטוריה, ובאיכות מצוינת. המו"לים הגדולים, דוגמת פוגל, זילברמן וקנאקשטדט-נטר, הגדילו לעשות והציעו שירות מיוחד לאספני בולים וגלויות: תמורת סכום קבוע נשלחו למנויים גלויות מהערים בהן ביקר הקיסר, שהוחתמו ונשלחו ביום בו שהה הקיסר במקום.
