ספר אותות השמים – דרישת ארי, על שלחן ערוך, חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ; חלק ב': הלכות נדה, מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. ז'יטומיר, ללא שם מדפיס, [תקס"ה 1805]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, אורשיווא וקראלי. בדף המגן רישומי בעלות המעידים ש"הספר שייך לכ"ק אדומו"ר הרב הגאון הצדיק המפורסים כקש"ת מרן יואל טייטלבוים שליט"א אבד"ק אורישיווע והגלילות יע"א". בדפי המגן ובדפי הספר מספר חותמות שלו מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". רישומי מיספור קטלוגי של ספריית האדמו"ר מסאטמר.
בדף השער רישום בעלות מוקדם: "לד' הארץ ומלואה אהעשיל[?] יצ"ו...". חתימה בשער (בעפרון): "שמואל".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם.
המחבר, המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
צג דף; יח דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי ומספר קרעים. חיתוך שוליים בדפים בודדים, עם פגיעה בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בז'יטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בז'יטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בז'יטומיר.
