ספר אור הגנוז – חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני – ספר וזאת ליהודה – חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
עותק עם מעטפת מודפסת נדירה בצבע צהוב.
העותק של אדמו"רי סלונים – הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר השני מסלונים בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי ישכר ליב, כפי שמעידות החותמות (מטושטשות) על גבי המעטפת הקדמית ודף השער: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג".
בדפי המגן והמעטפת רישומי בעלות המעידים שהספר היה שייך לרבי יעקב יהושע קופולוביץ – "נכד הרה"ק מסלאנימא שליט"א"; "נכד הרב שליט"א"; "נכד הרה"צ הקדוש והטהור... צדיק מושל ביראת אלוקים האדמו"ר מוהר"ש שי'[חיה] החוב"ק סלאנימא, נכד הרה"ק זצלה"ה אדמו"ר הזקן זי"ע מסלאנימא".
האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה" – בן לבנו רבי יחיאל מיכל אהרן ויינברג. החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה, והקים את ישיבת "אור תורה" בטבריה. ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב. ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלוש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא).
בנו הבכור, האדמו"ר רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות נפש עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי ישכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל (לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב; תרנ"ח-תשל"ח, אנצי' לחסידות, א, עמ' צה-צו).
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל; הסכמות בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא; הסכמת אחיינו רבי יצחק יעקב מאקארוב; והסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
[2], יב; פד; לג, [1] דף (כולל מעטפת מודפסת קדמית ואחורית). 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר מקומות. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
