ספר תולדת יצחק, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנסכיז. ורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני שערים. בדף השער הראשון נדפס שמו של המחבר באותיות גדולות ובדיו זהובה.
העותק של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. בראש השער הראשון, חתימתו: "ברוך הלברשטאם, גארליץ". האדמו"ר מגורליץ רבי ברוך הלברשטאם מבני ברק (תרע"א-תשמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ (תר"כ-תש"א; נספה בסיביר). אביו היה מגדולי האדמו"רים בגליציה (בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ – בן ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול). לאחר השואה עלה רבי ברוך לארץ ישראל, והקים את בית מדרשו בעיר בני ברק, בה נודע לאיש צדיק ועניו, העובד את השם במסירות נפש.
בדף השער השני, סמוך לשם המדפיס, צוינה העובדה: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בורשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראו פריט קודם).
בספר נדפסו הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
המחבר האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נשכיז, Niesuchojeże) המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים. מכתבים אלו נדפס הספר שלפנינו, מספר חודשים לאחר פטירת המחבר (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (מתוך מכתבו של רבי ברוך שפירא, מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים: האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.
[4], לב; ל; כב; לב דף. 24.5 ס"מ בקירוב. דף כד בספירה הראשונה נכרך בטעות אחרי דף כו. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים בודדים. הדבקת נייר לחיזוק מעבר לדף השער. סימני עש רבים. רישומים ושרבוטים בדף השער השני ובמקומות נוספים. כריכה חדשה.
