שאל על פריט זה

מכתב ארוך (5 עמודים) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה". [סלונים], "ל"ז למב"י שנת 'ברכות' לראש צדיק" [אייר תרכ"ח 1868].
מכתב שנכתב ל"מחותני ה"ה הרב החסיד המפורסם.... מוהר"ר יהושע שליט"א... ולגיסו היקר וכל אנ"ש המסתופפים בצילו הקודש לברכה שלימה, א"ס [אמן סלה]". עיקרו של המכתב (4 עמודים מתוכו) הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על ענייני קדושת שבת ו"התגלות האמונה" אצל "עם מקדשי שביעי". רוב תוכן המכתב נדפס, בשינויים קלים, בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב לג) ובספרו "באר אברהם" (פרשת בהר). העמוד הראשון ובו פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו עדיין.
בסיום המכתב, לפני חתימתו, מבקש האדמו"ר מידידו: " ...להיות הדיבור רגיל בינינו, אבקשהו נא ונא שלא לבוא עוד בריבוי שבחים... ידידו ואוהבו אברהם" (גם קטע זה לא נדפס).
נוסף על חמשת עמודי המכתב, מופיעים בעמוד נוסף רישומי טיוטה לפתיחת המכתב (כפי הנראה אף הם, או חלק מהם, בכתב-ידו של האדמו"ר).
האדמו"ר הראשון מסלונים – רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" – ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" – בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
האדמו"ר עמד עם חסידיו (בעיקר עם אלו שעלו לארץ ישראל, לטבריה) בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף גדול מקופל לארבע (6 עמ' כתובים). 21.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים ובלאי, עם מעט פגיעות בטקסט. דהיית דיו. סימני קיפול (קרעים ובלאי בסימני הקיפול משוקמים בהדבקה).