שאל על פריט זה

כתב-יד, תשובה בהלכות יורשים, מאת רבי חיים ב"ר דוד אבולעפיה אב"ד אזמיר. [לאריסה (יוון), ראשית שנות הת"ק בקירוב].
כתיבת סופר, עם הוספות בכתב-יד בשני מקומות, כפי הנראה בכתיבת ידו של רבי חיים אבולעפיה. בסיום התשובה חתימתו המסולסלת: "אחד מילדי העברי והעבריה – חיים בכמהור"ר דוד אבואלעפייא זלה"ה".
תשובה ארוכה בעניין פסק דין קודם של רבי חיים אבולעפיה שניתן ל"יורשי המנוח הר"י בורלא ע"ד [על דבר] הצוואה העשוייה ממורישם... דאין לצוואה זו מקום לחול והייתה לבער". בעקבות פסק דינו הלכו בעלי הדין היריבים לבית הדין בשאלוניקי ושם נפסק לזכותם. בתשובה שלפנינו מגיב רבי חיים אבולעפיה לפסק של בית הדין בשאלוניקי, ומגן על פסקו הראשון. בראש כתב-היד הועתק פסק הדין של רבני שאלוניקי, רבי יצחק הלוי (נפטר תקי"ח) ורבי שמואל פלורינטין (נפטר תקי"ד), עם העתקת חתימותיהם.
למיטב ידיעתנו התשובה לא נדפסה.
רבי חיים ב"ר דוד אבולעפיה (השלישי; נפטר תקל"ה), אב"ד אזמיר ומגדולי הפוסקים בדורו. בן אחיו של רבי חיים אבולעפיה, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה. נולד בירושלים, ובין רבותיו נמנה רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה". בגיל צעיר התקבל לדיין בעיר צפת, וסמוך לשנת ת"ק התמנה לרב בעיר לאריסה שביוון. בשנת תקט"ו סבלה קהילת לאריסה גזרות שונות, ורבי חיים אבולעפיה נאלץ לעזוב את העיר עם חלק מבני עירו. הוא התיישב בשאלוניקי, ובה ישב עד שנת תקכ"א, אז התמנה לרב הראשי – ה"חכם באשי" של אזמיר. רבי חיים היה פוסק גדול בדורו. חבר בית דינו – רבי אליקים גאטינייו – כותב: "...בימי הרב המופלא מ"ו מהרח"א, ב"ד היו נוהגים על פיו". חלק מתשובותיו ופסקיו נדפסו בספרי חכמי דורו. חבורו הגדול והחשוב על הסמ"ג נשרף בשריפה הגדולה באזמיר בשנת תקל"ב. חלק קטן מפסקיו ודרשותיו ושרידים מספרו על הסמ"ג נדפסו בספרו "נשמת חיים", שאלוניקי תקס"ו. שרידים נוספים מכתביו נדפסו בסוף הספר "אשדת הפסגה", מאת תלמידו רבי יוסף נחמולי (שאלוניקי תק"נ), בהם כמה מתשובותיו בהלכה, דרושים ופירוש להגדה של פסח.
[5] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. נתון בכריכה חדשה.