שאל על פריט זה

ספר ים של שלמה, על מסכת חולין, מאת רבינו שלמה לוריא – המהרש"ל. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, [תקכ"ו 1766].
עותק מיוחס. בדף השער רישום בעלות של רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא: " חנני ד' בזה הק' הילל ל"ש"; רישום בעלות מחתנו רבי עקיבא יוסף שלזינגר: "ק יבלתיו ממו"ח נ"י עקיב' יוסף"; "לקחתי מתנה ממו"ח"; חותמות של רבי עקיבא יוסף (עם איור הכותל המערבי); חתימה וחותמת של רבי יחזקאל ראטה [לימים, אב"ד קרלסבורג ארה"ב-מירון]. בראש השער חתימה עתיקה קצוצה.
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין (תקע"ה-תרנ"א), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר". נולד בעיר וועטש לאביו הדיין הגאון רבי ברוך בענדיט. מנערותו נודע ביראתו ובדבקותו בבורא, וכשלמד בישיבת פרשבורג היה תלמיד חביב על ה"חתם סופר" שהחשיבו מאד בגלל יראתו הטהורה [וקרא עליו ועל בן דודו רבי הלל פולק את הפסוק "קודש הילולים להשם"]. כיהן ברבנות במארגרטין וסיקסא שבהונגריה, ובשנת תרכ"ז עבר לכהן ברבנות קולומייא שבגליציה. דרשן מפורסם, לוחם מלחמות השם, אשר עמד בפרץ והוכיח את דורו על פרצות בחומת כרם ישראל. נערץ ע"י גדולי רבני דורו. האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז דיבר רבות בשבחו. תשובותיו נדפסו בספר "תשובות בית הלל" (סאטמר תרס"ח) ודרשותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו "משכיל אל דל", "עת לעשות" ועוד.
חתנו – הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי". נולד בפרשבורג ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. על שמו נקרא שם היישוב "בני עי"ש".
הגאון רבי יחזקאל רוט אב"ד קרלסבורג (תרצ"ה-תשפ"א), נכד רבי משה ראטה אב"ד האמאראד ומגזע האדמו"ר רבי יחזקאל פנט אב"ד קרלסבורג. עלה מרומניה לאחר השואה ולמד בירושלים בישיבת "בית יוסף צבי" ובישיבת "ייטב לב" אצל רבי משה אריה פריינד. לאחר נישואיו כיהן כמו"צ העדה החרדית ורב קהילת סאטמר בשכונת קטמון. בשנת תשל"ב נקרא ע"י האדמו"ר מסאטמר לכהן כרב קהילת סאטמר בבורו-פארק ארה"ב, והקים את בית מדרשו "קהל יראי ה' – קרלסבורג". בשנת תשמ"ג בנה בית ובית מדרש במושב מירון, ולעת זקנותו שהה מדי שנה חדשים רבים באתרא קדישא מירון. מחבר ספרים רבים: "עמק התשובה"; "עמק שמעתתא"; "חזון יחזקאל"; "קרן התורה"; ועוד.
[1], ב-צח דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. כריכת עור חדשה.