שאל על פריט זה

תלמוד בבלי מסכת נדה, ומשניות סדר טהרות. וינה, דפוס אנטון שמיד, תקע"א 1811. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א. שער נפרד לסדר טהרות.
בשער הספר חתימות ורישומי בעלות שונים, בהם: רישום בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי אהרן (ארון) מקראקא: " שייך לי לשמי הק' אהרן הלוי עפשטיין, אהרן הלוי עפשטיין"; רישום בעלות שהספר שייך לבית המדרש של אביו: "שייך לבהמ"ד של הרב הצדיק הקדוש בוצינא קדישא מו"ה קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין". בדפי הגמרא חותמות שונות של בית מדרשו של ר' אהרן בקראקא [בית המדרש החסידי הראשון בעיר קראקא, אשר במשך יותר ממאה ועשרים שנה נקרא על שמו: "ביהמ"ד של ר' אהרן", עד חורבנו בימי השואה]: "שייך לבהמ"ד חסידים בקראק'"; "קנין ספרים דבה"מ ר' אהרן בהרב מקראקא"; "...סילק דחברה ק"ס דביהמ"ד ר' אהרן זצ"ל, בעד... קראקא".
הרה"ק רבי אהרן הלוי עפשטיין מקראקא (תקנ"ה בערך-כסלו תרמ"ב), בנו של הרה"ק בעל "מאור ושמש". נודע בשם "ר' ארון מקראקא". איש קדוש ופועל ישועות, שסירב לנהוג באדמו"רות והיה נוסע עד זקנותו אל אדמו"רי דורו. בתקופת פטירת אביו חזר רבי אהרן לעיר קראקא, והקים בה את בית המדרש החסידי הראשון (דבר שהיה אסור עד אז, ראה: יד מאור ושמש, עמ' שפב), ברחוב יוזפה 33. הדפיס את הספר הקדוש "מאור ושמש" מאביו. רבי אהרן עוד זכה להסתופף עם אביו הקדוש בצל "החוזה מלובלין", ולימים נשא את נכדתו, בת רבי ישראל בנו של "החוזה". לאחר פטירת אביו הקדוש, היה מסתופף בצילו של האדמו"ר רבי יחזקאל מקוז'מיר, יחד עם רעיו ה"תפארת שלמה" מרדומסק ורבי נתן דוד משידלובצה. לאחר פטירת הרה"ק מקוז'מיר התקרבו אל האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז. כמו כן, היה נוסע אל צדיקי דורו, שהחשיבוהו מאד, בהם: רבי מאיר מפרימשלן, רבי נפתלי מרופשיץ וחתנו רבי אשר'ל מרופשיץ, רעו ה"תפארת שלמה" מראדומסק, רבי בער מראדושיץ, רבי מרדכי מטשרנוביל, ועוד; אך בעיקר היה מקושר להאדמו"ר הקדוש מצאנז. לאחר פטירת רבו ה"דברי חיים", המליץ לשואליו לנסוע לנכדו האדמו"ר רבי שלמה מבובוב, ואף הוא בעצמו נסע אליו, למרות שהיה זקן ישיש, בן למעלה מ-80. רבי אהרן נודע כאיש-מופת וכפועל ישועות. ידועים סיפורים על פעולותיו אצל רבותיו הקדושים לעורר רחמים עבור בני ישראל, ולפעול עבורם לישועות ולפרנסה טובה.
הגאון הקדוש רבינו קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא – בעל "מאור ושמש" (תקי"א-תקפ"ג), גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. את רבו זה החשיב בדרגת הבעש"ט בעצמו. עם זאת היה נוסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירת רבו רבי אלימלך, היה נוסע אל "החוזה מלובלין", אל רבי בער מראדושיץ, ואל "המגיד מקוזניץ" ורבי מנדלי מרימנוב [שהעיד עליו שהוא "שומר הברית"]. שמו כאיש קדוש נודע כבר בדורו, וידועים עליו סיפורים של גילויי רוח-הקודש ומופתים. רבו רבי אלימלך מליז'נסק הכתירו לכהן באדמו"רות והיה הראשון למפיצי החסידות בעיר קראקא, בה נקבצו אליו מבקשי השם שנודעו לימים לגדולי החסידות. נרדף רבות ע"י המתנגדים בקראקא, שאף הכריזו "חרם" על החסידות בשנת תקמ"ו. לאחר שהרדיפות גרמו להלשנות ומאסר, עקר רבי קלמן לעיר מולדתו ניישטאט והקים בה את בית מדרשו. בסביבות שנת תק"פ חזר לעיר קראקא, ושם מנוחתו כבוד. ספרו "מאור ושמש" על התורה, הוא מספרי היסוד החשובים של תורת החסידות, ואף נדפס יחד עם החומש (במהדורת "רב פנינים"). בניו הקדושים היו הרה"ק רבי יוסף ברוך מניישטאדט (תקנ"ב-תרכ"ז; הנודע בשם "היהודי הטוב מניישטאט"), ואחיו הרה"ק רבי אהרן מקראקא (תקנ"ה בערך-כסלו תרמ"ב) – החתום על הספר שלפנינו.
[9], ב-פט דף; [1], ב-קצט דף. 39.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים רבים ובלאי, בעיקר בדפי מסכת נדה. קרעים בדף השער הראשון ובמספר דפים, משוקמים בחלקם. חותמות. כריכת עור חדשה.