לקט פריטי נייר שהיו שייכים למשה מריעל (מירנבורג), מאסירי הלח"י במחנות המעצר באפריקה. מחנה המעצר גילגיל (פריט אחד ממחנה אסמרה), 1947-1948. עברית ומעט יידיש.
בין הפריטים: • שתי מחברות בכתב-יד עם שירים שחיברו הגולים – חלקם בעלי תוכן בוטה: "עשרות ירסק הרימון, והקטיושה תקצור בהמון, ואנו נהיה שבעי רצון" (מתוך 'שיר תהילה ללח"י'); "ואתה בן גוריון... הנך קוויזלינג עוכר העם... קח עמך את מאירסון, ושניכם לכו לאבדון" (מתוך 'נוכח המציאות'). • מכתב ששלח משה מריעל לבני משפחתו לאחר הקמת מדינת ישראל: "ראינו יומן על מדינת ישראל. בעת כיבוש עכו, קרבות בנגב, הפצצת ת"א, בחירת בן גוריון לראש הממשלה, אין אני יודע עם[!] חי סופר שיוכל להביע את הרגשת הבחורים בזמן הצגת היומן" (יוני 1948). • שתי תוכניות מודפסות להצגות בתיאטרון מחנה גילגיל "במתנו" (1948). • אישור מודפס שהונפק במחנה גילגיל עבור מריעל – שוחרר עם אחרוני הגולים ב-5 ביולי 1948 (חתום בחותמת-דיו של ההנהלה ומתוארך "ערב חיסול מחנה הגולים"). • וכן מכתבים שנשלחו אל מריעל מבני משפחתו ומכריו לאורך תקופת המעצר, מעטפות מקוריות, תצלום של גולי האצ"ל והלח"י במחנה אסמרה (אריתריאה), ועוד.
27 פריטים. גודל ומצב משתנים.
משה מריעל (מריינברג / מרינבורג) נולד ב-1926, הצטרף לאצ"ל ולאחר הפילוג עבר ללח"י. התגייס לצבא הבריטי ושירת כנהג צבאי. במהלך שירותו העביר נשק למחתרות. לאחר שחרורו מהצבא נעשה לנהג אזרחי בשירות הצבא האנגלי. הואשם על ידי השלטונות האנגלים על שנטל חלק בפיצוץ שביצע הלח"י בצריפין, שבו נהרגו 40 חיילים וקצינים (דצמבר 1946). זמן קצר אחר כך נעצר, נשלח ללטרון ואחר כך למחנה סמבל (אסמרה, אריתריאה) ולגילגיל (קניה). עם שובו ארצה בחודש יולי 1948 התגייס לצה"ל, שרת בחטיבה 8, גדוד 89, ונפצע קשה במלחמה.
